"מי מחפש?" שאל, עדיין נשאר אדיש למצב

"דניאל"

"דני?" הוא שאל "למה שדני יחפש אותנו?"

"מסתבר שבתקופה לאחר סיום הלימודים שלו הוא שכר איזה בחור אחד בשם תאצ'ר כדי שיאתר אותנו. לאחר תקופה שהוא ניסה ולא הצליח דניאל התייאש וחשב ששכחנו ממנו ופשוט הפסיק את החיפושים וניתק איתו קשר. ועכשיו מסתבר שהוא חזר לקשר איתו ורוב הסיכויים שהוא ממשיך בחיפושים"

"אבל למה?" שאל טוני

"להזכירך דניאל לא יודע מי אני, הוא לא זוכר כלום. הוא התעורר במחשבה שהוא עדיין נמצא בתקופת סיום הלימודים שלו. מבחינתו אנחנו עדיין מהווים סכנה והוא עדיין נחוש למצוא אותנו"

"אז מה את רוצה?" שאל קלוד

"אנחנו צריכים להגביר את השמירה, להעלים רמזים ולדאוג שהוא בחיים לא ימצא אותנו"

"אומרת זו שישנה איתו באותה המיטה" מלמל ליאם

"אל תתחיל" יריתי לעברו מבט יורק אש

"מה, זה נכון" הוא משך בכתפיו "וזה גם ממש דבילי. למה שלא תספרי לו את האמת וזהו?"

"אני אספר כשאראה לנכון" אמרתי

"וזה יהיה אחרי או לפני שתמותו מזקנה?"

"אתם מתכוונים לדאוג לזה או לא?" נאנחתי בעצבים ופניתי לקלוד

"אל תדאגי סיס, הוא לא ימצא אותנו בחיים" הבטיח קלוד

"מעולה, אמרתי "ותשמור על פרופיל נמוך. בפעם הקודמת שדניאל ראה אותך הוא ישר ידע מי אתה, אני לא צריכה שהוא יראה אותך בסביבתי ויעשה חיבור פשוט כדי לדעת מי אני בדיוק"

"את לא באמת מצפה ממני להפסיק להסתובב בחופשיות בעיר רק כדי שלא אתקל במקרה בדניאל?"

"אני מצפה ממך לשמור מרחק ממנו וכמה שיותר" אמרתי והסתכלתי בעיניו "וגם ממני" הוספתי בקול שקט יותר

עיניו של קלוד נפערו טיפה והוא הביט בי במבט לא ברור "בסדר" אמר בשקט

"קלוד אני" התחלתי לומר

"ביקשת משהו וקיבלת אותו. אני מבטיח לשמור ממנו מרחק, וגם ממך." הוא קטע אותי "את רוצה עוד משהו או שסיימנו כאן?"

"אל תהיה כזה" ביקשתי ממנו

"כזה מה?" שאל

"כזה.. קר" בחרתי את מילותיי והוא הביט בי באותה הבעה

"אני אשמור ממך מרחק" הוא קם ממקומו "העיקר שתהיה מרוצה" אמר ויצא בשקט מהמשרד

"לא טוב אחותי" מלמל טוני ומבט מאוכזב על פניו

"העיקר שדניאל היקר שלך לא ייפגע" סינן ליאם בעצבים ויצא גם הוא מהחדר

"יופי, אחלה יום יש לי" נאנחתי ושלחתי מבט אחרון בטוני לפני שיצאתי בטריקת דלת מהמשרד

רואה לך בעינייםTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon