"אותי?" שאלתי בהפתעה

"ואת אחיך" אמר "כמובן שהוא לא הצליח למצוא עליכם כלום. כבר אז דאגתם יפה מאוד לטשטש את העקבות שלכם ולדאוג שאף אחד לא יוכל להגיע אליכם"

"למה הוא רצה למצוא אותנו?"

"להגן על התחת שלו" אמר בפשטות "דניאל תמיד דאג שבכוונתכם להתנקם בו, הוא רצה להיות במעקב צמוד אחריכם ולדאוג באופן אישי שלא תמצאו אותו ותגיעו אליו"

"אבל הוא לא מצא אותנו" אמרתי כמובן מאיליו

"הוא פשוט הניח שעזבתם את העניין ושכחתם ממנו, או שפשוט לא מצאתם אותו" אמר "הוא ניתק את הקשר עם תאצ'ר עוד לפני שהכיר אותך"

"אז מה גרם לו לחזור לקשר איתו?"

"דניאל איבד את הזיכרון והתעורר במחשבה שהוא עוד נמצא בתקופה שלאחר הלימודים שלו. מבחינתו אתם עדיין מהווים איום לחיים שלו והוא מרגיש שהוא בסכנה"

"אז הוא רוצה לאתר אותנו" נאנחתי

"אני רק אומר שכדאי לכם להוריד פרופיל ולהיות זהירים. תאצ'ר השתפר עם השנים ואף אחד לא יכול להבטיח לך שהפעם הוא לא ימצא אותכם"

"שכחת דבר אחד" אמרתי והוא כיווץ את גבותיו בשאלה "תאצ'ר אולי השתפר עם השנים, אבל גם אנחנו" הורדתי את ג'ון בזהירות אל הרצפה וקמתי ממקומי "אם הוא חושב שהוא יכול לשלוח אנשים למצוא אותנו ולעקוב אחרינו, יש לו טעות מרה"

"קים, אל תעשי שטויות" הזהיר תומאס "פשוט תדאגי שהוא לא יוכל למצוא אותכם, או יותר טוב," אמר "פשוט תספרי לו"

"ממש" נחרתי בבוז "אחרי זה? איך אני אמורה לספר לו עכשיו את האמת?"

"קים" הוא חזר על שמי בהדגשה "אל תעשי דברים שתתחרטי עליהם"

"אני אף פעם לא מתחרטת על דברים שאני עושה" חזרתי על המשפט שקלוד תמיד נהג לומר "רק על דברים שלא עשיתי כשהייתה לי הזדמנות"

***

"תגיע מהר למשרד, תקרא גם לטוני וליאם" אמרתי בשנייה שקלוד ענה לטלפון

"שלום גם לך סיס" אמר קלוד

"שלום, שלום. אתה מוכן לקרוא להם למשרד ולהיות שם כמה שיותר מהר?" אמרתי בחוסר סבלנות

"קרה משהו?" שאל

"פשוט תעשה את זה" אמרתי וניתקתי. עליתי על האופנוע שלי ונסעתי הישר אל המקום בו שוכן המשרד של קלוד

***

"אז, לכבוד מה התכנסנו?" קלוד, ליאם וטוני ישבו בנוחות על הספות במשרד של קלוד כשנכנסתי ואני נעמדתי מולם בשילוב ידיים והסתכלתי על שלושתם בהבעה חמורה "אנחנו בבעיה" אמרתי ישירות

"מה קרה?" שאל קלוד

"מחפשים אותנו" פניתי להביט בקלוד "אותי ואותך"

רואה לך בעינייםOn viuen les histories. Descobreix ara