"דניאל" גנחתי בחוסר סבלנות ואצבעותיו נשלפו ממני. הוא מיקם את עצמו מעלי ואת איברו בפתח שלי, חודר אלי באיטיות מייסרת ויוצא חזרה. הוא המשיך לצאת ולהיכנס אלי שוב ושוב והיה כל כך עדין ואיטי שחשבתי שאני עומדת להשתגע.

"את בסדר?" שאל אותי בזמן שהמשיך

"אהממ" הנהנתי "למה שלא אהיה?"

"לא יודע, עם התינוק והכל" הוא הביט בעיניי "אני מפחד לפגוע בך, או בו"

בגלל זה הוא מתנהג ככה, כל כך עדין ומאופק?

"אני בסדר דניאל" חייכתי אליו, מנסה להחניק גיחוך "התינוק גם בסדר. אתה לא צריך לרסן את עצמך בגלל זה"

"קים אני אוהב אותך" מבטו חורר אותי והוא הגביר טיפה את הקצב "אני לא רוצה לפגוע בך"

"אתה לא יכול לפגוע בי" חייכתי אליו בהרגעה "לפחות לא פיזית" הוספתי בשקט

"אם משהו יקרה לך בגללי, אם אני אהיה אחראי לסבל שלך.. אני לא יודע מה אעשה לעצמי" הוא אמר ברצינות שקצת הפחידה אותי "אני לא אסלח לעצמי בחיים"

"הכל בסדר דניאל" ליטפתי את שיערות ראשו "כל עוד אתה איתי ונשאר נאמן לי ולא משקר לי, שום דבר רע לא יקרה. אני מבטיחה"

"אני אוהב אותך" הוא נאנק והגביר את הקצב רק טיפה, שולח את ידו אל הדגדגן שלי ומפעיל עליו קצת לחץ, מקרב אותי לשיא

"גם אני אותך" גנחתי בתגובה והידקתי את אחיזתי בשיערו

"תגמרי איתי קים" הוא גנח והגביר את הקצב וכמה שניות אחרי כבר רעדתי מתחתיו וגמרתי, והוא כמה שניות אחריי.

"אני אוהב אותך, את שניכם" הוא מלמל באזני ואני חייכתי בתגובה

"גם אני" לחשתי והעברתי את ידי על בטני

***

"די כבר דניאל, זה מדגדג" גיחכתי בזמן שישבנו שנינו על הספה בסלון ודניאל החזיק בידי, עובר אצבע, אצבע ומנשק בעדינות כל אחת מהן לכל אורכה.

"אני אוהב את האצבעות העדינות שלך" מלמל לכף ידי "אני רוצה לנשק כל אחת ואחת מהן"

"אצבעות עדינות, הא?" צחקתי ושמתי את ידי השנייה על עינו, בדיוק איפה שהפנס שעשיתי לו היה ממוקם

"אח" הוא הרחיק את ראשו ועיוות את פניו בכאב

"האצבעות העדינות האלה גרמו לזה" אמרתי בגאווה "אל תשכח את זה"

"את ממש גאה במה שעשית לפנים שלי נכון?"

"זה הגיע לך" משכתי בכתפיי

"וזה מגיע לך" הוא אמר ואני הבטתי בו בשאלה

לפתע דניאל תפס בידי וריתק אותי לספה. הוא נשכב מעליי והחל לדגדג אותי בלי הפסקה "דניאל די" ניסיתי לומר בין הצחקוקים שלי שלאט, אט הפכו לצחוק היסטרי ובלתי נשלט "דניאל" צרחתי עליו וניסיתי להשתחרר מאחיזתו

רואה לך בעינייםWhere stories live. Discover now