רואה לך בעיניים

פרק 32

"עם זיכרון כמו שלך.." מלמלה אבי ודניאל צחק בתגובה

"זה סתם" אמרתי "אתה מכיר את אבי ואת חוש ההומור הצולע שלה"

"אח שלך צולע!" היא החזירה לי ואני הרצנתי בשנייה

"אל תדברי על אח שלי" אמרתי בקול שקט ותקיף "אני רצינית"

"מצטערת" היא הסתכלה עלי במבט מופתע "לא ידעתי שזה כזה רגיש אצלך" מלמלה בשקט

"זה בסדר" נאנחתי "פשוט אל תדברי עליו ככה"

"אוקי" אמרה ויכולתי להרגיש את מבטו המסוקרן והמבולבל של דניאל עלי

"טוב" היא קפצה במקומה, חוזרת לאותה גישה קלילה "אני צריכה ללכת, יש לי הרבה דברים לארגן" אמרה בקול רומז "ואת גברת, גם צריכה לדאוג לדברים מסוימים. אז אם לא אכפת לך.."

"לא אכפת לי" אמרתי באדישות והיא נאנחה

"הי, דניאל" היא פנתה אליו בחיוך זומם "מה דעתך לקחת את קים לארוחת בוקר באיזה בית קפה? בדיוק עכשיו היא סיפרה לי כמה רעבה היא ואיך היא מתה לצאת לאיזה מקום ולהתאוורר קצת"

"בטח נסיכה שלי, למה לא אמרת קודם?" דניאל נשק לראשי ושחרר את אחיזתו "אני הולך להביא את מפתחות המכונית, אני כבר חוזר"

"את שועל" נזפתי בה והיא פרצה בצחוק

"סליחה?" שאלה

"מה ששמעת" אמרתי בשילוב ידיים "שועל קטן ותחמן"

"תודה.. נראה לי" היא המשיכה לגחך והסתובבה ללכת "נתראה קים, בהצלחה"

"כן, כן" אמרתי בעצבים "תודה רבה לך"

"בבקשה" אמרה בכנות ויצאה מהמקום

"מוכנה לזוז?" דניאל הופיע לידי

"בטח" אמרתי בחיוך מאולץ והלכתי בעקבותיו אל המכונית

***

"תודה לך" חייך דניאל אל המלצרית שהובילה אותנו אל שולחן לשניים בבית הקפה

"אתם יודעים כבר מה אתם רוצים להזמין, או שאתם רוצים להסתכל קודם בתפריט ותקראו לי כשתחליטו?"

"תה ירוק בשבילי" אמר דניאל והסתכל עלי בשאלה, מחכה שאדבר.

הסתכלתי עליו במבט מבולבל, מחכה שידבר ופתאום הבנתי, הוא לא זוכר. הוא לא זוכר כלום, הוא לא יודע שאני לא אוהבת לשתות קפה או תה, והוא לא זוכר שהדבר היחיד שאני שותה זה שוקו.

"כוס שוקו חם" מלמלתי בשקט ובהיתי בשולחן

"תרצו משהו נוסף?" שאלה

"אשמח לארוחת בוקר" אמר דניאל וחיכה שאדבר

"שום דבר" זרקתי אליו מבט קצר וחזרתי להסתכל על השולחן