Sweet memories, Of holding hands and red bouquets,
And twilight trimmed in purple haze, And laughing eyes and simple ways,
And quiet nights and gentle days with you.
----------------------
"עברו שלוש שנים. שלוש שנים מאז שהלכת לי ואני עדיין לא מעכל את זה, זה אפשרי? לאהוב מישהו כל כך? ואם זו הייתה אהבת אמת, למה אתה לא פה איתי? אתה יודע, בשנה הראשונה היה לי קשה לעמוד כאן, מהידיעה שאיזו סלע זולה ורגילה, מאפיינת את השלמות שבך. זה עדיין לא מרגיש נכון. זה עדיין לא מרגיש לי כאילו הלכת. אתה נמצא בכל מקום, במחשבות שלי ובחלומות שלי, בתקוות שלי וברצונות שלי. זה עדיין קשה להבין שאתה איננו, אנשים עברו הלאה בחייהם ורק אני נשארתי לבד, כי היית כל מה שהיה לי. ועכשיו, אין לי אף אחד. אני אי פעם אוכל לאהוב מישהו בצורה שאהבתי אותך? אני מנחש שלא. שלעיתים רחוקות היית מחייך את החיוך הביישני שלך, הלב שלי התמלא בהרגשה מוזרה. בשמחה? אולי. למה אני לא מרגיש את זה מאז שהלכת?"
ליאם עוצר, מניח את הוורדים שבידו על המצבה והופך את הדף המלא משני צדדיו. היה לו עוד כל כך הרבה מה לכתוב, אבל הוא פשוט לא ידע איך לכתוב את זה.
"אני בטוח שגם למעלה אתה יכול להקסים את כולם עם החיוך והיופי שלך. ויש לי הרגשה שזה מה שאתה עושה ברגעים אלו. זוכר מה אמרת לי לפני שהלכת? 'אל תדאג לי, אני אחזור בקרוב. אני מבטיח, אוקיי? אני אוהב אותך.' קיימת את ההבטחה שלך אבל לא במלואה, ואני יודע שזה לא היה מבחירתך. חזרת, אבל לא בריא וחי. חזרת בתוך ארון קבורה."
ליאם מתיישב על האדמה ומנגב את הדמעות שלא עוצרות. מניח את ידו על האבן הקפואה ועובר עם אצבעו באיטיות על המילים החרוטות.
--
Zayn Javadd Malik , 1993 - 2013
--
זה ממש קצר ובטח כולכן רוצות להרוג אותי אבל אני מדוכאת טיפה והיה לי רעיון אז כתבתי אותו. מצטערת שהרגתי את זאין לפני שנתיים. אופס.
אני חושבת שיצא לי די גרוע אבל לא יודעת, מקווה שתאהבו בכל זאת.
