The sky is torn across, This ragged anniversary of two.
Who moved for three years in tune
Down the long walks of their vows.
----------------------
ליאם קם בבוקר, חיוך עולה על פניו ישר שהוא נזכר ביום נישואין שלו ושל זאין.
הם נשואים שנתיים. שנתיים שהיו מלאות בירידות ועליות, מאז שהם התחילו לצאת זה היה ככה, אבל בחודש האחרון זה היה אחרת.
זאין נעלם עד שעות מאוחרות, הוא היה בא בלי חשק לכלום, לפעמים הוא היה אפילו שיכור. ליאם לא הצליח לדבר איתו, אבל הוא קיווה שהיום הזה יזכיר לו את הזמן המדהים שהיה להם ביחד, ואולי המצב יחזור למה שהוא היה פעם.
הוא קם מהמיטה, מקפל את השמיכה וניגש למטבח, מרים את הפתק שהיה על השולחן.
"היי לי, חזרתי מאוחר אתמול בלילה אז ישנתי בחדר האורחים כדי לא להעיר אותך, יצאתי מוקדם הבוקר לאנשהו, אל תדאג לי .x"
ליאם מחזיר את הפתק למקומו ונאנח, הוא בטח שכח את היום הזה.
הוא ישב בסלון עד שמונה בערב. הוא ידע שקורה משהו בינו לבין זאין בזמן האחרון, אבל הוא לא חשב שהוא יישכח את היום שלהם. שנה שעברה הוא השקיע כל כך הרבה.
הוא לא רצה שהוא ישקיע הרבה גם השנה, הוא פשוט רצה לשמוע ממנו שהוא זוכר, אבל כנראה שהוא לא.
הוא התקשר להארי וללואי ולנייל, מקווה שלפחות הם יוכלו להעביר איתו את הלילה הזה שאמור להיות שמח. אבל עכשיו הוא פשוט עצוב.
הם לא ענו, אז הוא נאנח והלך להתקלח. המים החמים היו כנראה הדבר הכי מרגיע ביום הזה, אבל בסוף גם הם נגמרו. הוא עטף מגבת סביב מותניו ויצא לחדר שלו, קופץ שהטלפון שלו מצלצל.
הוא תפס את הטלפון שלו, זה היה לואי.
"ליאם? אתה יכול לצאת לבחוץ? זאין נכנס לצרות ואנחנו צריכים שתבוא.."
הוא נלחץ באופן אוטומטי, זורק על עצמו בגדים רנדומליים והלב שלו דפק. משהו קרה לזאין. הוא ירד במדרגות של הבניין בריצה, מסתובב בשכונה ומנסה לחפש את לואי, או את זאין.
הוא לא ראה אף אחד מהם בשום מקום, והגיע כבר לנהר, הוא התכוון לעקוף אותו אבל שם לב למאות נרות בצורת לב שנעו להם באיטיות במים.
הוא נעצר, נשען על המעקה שלפניו והסתכל עליהם כמה שניות.
"יום נישואין שמח, לאב." הוא קפץ מהקול מאחוריו והסתובב במהירות, רואה את זאין עם חיוך מתוק על פניו.
עיניו נצצו ובלי להגיד מילה, הוא הצמיד את שפתיהם ביחד. הם לא התנשקו ככה הרבה זמן, לואי והארי עמדו מאחוריהם. מחזיקים ביחד את המתנה של זאין לליאם.
הם התנתקו מהנשיקה, וליאם הבחין ברעשים מאחוריו, מסתובב חזרה ורואה זיקוקים בשמיים.
זאין נעמד לידו וחייך חיוך קטן "אהבת?"
ליאם הנהן, לא מסוגל לעצור את החיוך הענק שעלה על פניו, וזאין חיבר את שפתיהם ביחד שוב.
----
"איפה נייל?"
"הוא היה אמור להביא את ה-"
"חזרתי!" הקול של נייל נשמע והם הביטו בו.
"איפה הקאפקייקים שביקשתי ממך לקנות?"
"הם.. נפלו בדרך. כן, בדיוק התכוונתי להגיד לך את זה.. יום נישואין שמח!"
