שימו לב קוראות מקסימות שלי, הקשיבו היטב, הלילה יהיה מרתון!!!!
כן כן, הלילה יעלו הרבה פרקים (אני ממליצה להישאר ערות)
אבל! יש תנאי. אני לא אוהבת מרתונים כי כשאני עושה מרתונים יש משמעותית פחות הצבעות ופחות תגובות, שזה די מבאס.
אז התנאי הוא: אני אעשה את המרתון הלילה, ואם אני אראה שעדיין יש הרבה הצבעות ומעל שישים תגובות לכל פרק, יהיו עוד הרבה מרתונים. אז קדימה, תפציצו אהובות!!
--------------
"אתה חייב למצוא דרך לומר לה." ניסיתי לשכנע את כריס בפעם המליון היום.
"אני לא יכול! היא תכעס עליי." הוא מחה.
"באיזשהו שלב תהיה חייב לספר לה, וככל שתחכה היא תכעס יותר."
הוא שתק, יודע שאני צודקת. "זה יותר מידי קשה." הוא לקח את השמיכה שלי וקבר בה את ראשו בתסכולצ.
ישבנו בחדר שלי, מנצלים את העובדה שג'סיקה עוזרת לאנג'לה בעבודה בספרות ולא תחזור בשעות הקרובות.
"אם אני הצלחתי לדבר עם סבסטיאן, אתה יכול לדבר עם ג'סיקה."
"אל תשווי את זה בכלל," הוא הוריד את השמיכה, נועץ בי מבט. "את בסך הכל נישקת אותו," הוא עבר להביט בקיר. "ואני בסך הכל שיקרתי לחברה הכי טובה שלי שאני מאוהב כבר יותר משנה בקשר לזהות המינית שלי כי לא רציתי לומר לה מה אני מרגיש בזמן הנכון."
"אוקיי, זה קשה. צודק." נאנחתי.
"תודה שהבנת את זה באמת!"
"אבל אתה עדיין חייב לספר לה."
הוא רטן בתסכול, לא מביט בי. "איך אני אמור לעשות את זה?"
"תיקח אותה למקום שקט ונחמד, ותגיד לה באווירה רומנטית שאתה אוהב אותה, זה דבר ראשון." אמרתי. לפי ההיכרות שלי עם ג'סיקה היא בהחלט תשמח למשהו נדוש ורומנטי. היא מתה על הדברים האלה.
"אבל היא לא תבין. היא חושבת שאני הומו." הוא ציין.
"וזאת תהיה ההזדמנות שלך להסביר לה." חייכתי אליו.
"אני לא חושב שאני אצליח. זה יותר מידי בשבילי."
"נו, אל תהיה כזה הומו!" טפחתי על כתפו.
המבט שחטפתי ממנו גרם לי להרחיק את היד.
"סליחה, לא מתאים עכשיו."
"לפעמים אני לא מבין איך יש לך חברים."
"אתה מת עליי." חייכתי חיוך כובש שחשף הרבה שיניים.
"יצאנו מהנושא," הוא ציין, מחזיר אותי לריכוז.
"אז, איפה אני אגיד לה את זה? מתי?"
"אני חושבת שכדאי שתמצא איזה מקום שקט. וניטרלי." מקום שבו אם היא תצרח עליך ותרביץ לך אף אחד לא יראה, חשבתי. לא אמרתי את זה, כמובן.
"את מכירה מקום אפשרי?" הוא הרים גבה.
ניסיתי לחפור במוחי ולמצוא מקום, אבל זה לא כל כך עבד. לא הכרתי. את המוסד מספיק זמן. "לא-"
"אני יודע!" הוא קטע אותי. "במרכז החורשה יש בקתה נטושה שפעם הייתה הבית של הגנן. היא מרוחקת ושקטה, ואני חושב שהיא במצב טוב."
"מעולה!" התרגשתי. "וכל מה שנשאר לך לעשות זה לקנות לה משהו יפה, ולתכנן את מה שאתה עומד להגיד."
"א-אוקיי," אמר ונראה מעט מהורהר. הוא הביט בי. "תוכלי אולי... לבוא איתי? לשם?"
"לבוא? למה?" הרמתי גבה.
"למקרה שג'סיקה תתחרפן. תוכלי לעזור לי להסביר." הוא משך בכתפיו.
"הממ," חשבתי על זה קצת. "אבל אסור שהיא תראה אותי, זה יהיה מוזר."
"תוכלי להתחבא," הוא הציע. "יש שם כמה חדרים, תוכלי להיות בחדר ליד."
"רעיון מצויין, אני אשמח." חייכתי אליו.
"אז... בשעה רבע לשבע אני אאסוף אותך לשם כדי שתתחבאי, ובשבע אני אביא את ג'סיקה. בדיוק בשקיעה, כדי שיהיה יפה."
"אתה כזה רומנטי." חייכתי אליו.
"שכחת שהייתי הומו בשנה האחרונה?" הוא אמר ושנינו צחקנו.
YOU ARE READING
The Hardest Way
Romanceהיא לא יודעת על עצמה כלום. כשכולם יודעים משהו עליך ןאתה לא יודע כלום, זה לא כיף בכלל. לידיה, עבריינית צעירה בת 17, נכנסת למוסד סגור לעבריינים צעירים. הכל היה נחמד ביותר - עד שהיא פגשה בבחור המסתורי, ושם העניינים הסתבכו. מכיל: *אלימות *קללות *תכנים...
