רואה לך בעיניים

פרק 28

"קלוד" פלטתי וניסיתי להיעמד על רגליי

"תירגעי קים, הכל בסדר אנחנו מטפלים בזה" אמר ליאם בשקט

"קלוד!" קראתי בקול חזק יותר ומבטו עבר אלי לשנייה אחת וחזר להתמקד בגייב

"הכל בסדר סיס" קולו היה תקיף "אני כאן" אמר את המילים האחרונות ברוך

"ממש מרגש" גייב נחר בבוז

"תשתוק, אידיוט" ירה אליו קלוד

"אתה כל כך הולך להתחרט על זה" אמר גייב וירק דם לרצפה "אם תירה עכשיו, אם תהרוג אותי.. אתה תצטער על זה עד סוף החיים שלך"

"אני אף פעם לא מצטער על דברים שעשיתי, רק אל דברים שלא עשיתי כשהייתה לי הזדמנות" אמר קלוד "ולהרוג אותך, בהחלט היה אחד מהם" במשפט הזה קלוד ירה שלוש יריות בגופו של גייב אשר נפל לאדמה ולא קם עוד.

קלוד שמט את ידיו אל צדי גופו והסתובב להתבונן בי. ניסיתי לרדת מידיו של ליאם והפעם הוא לא עצר בעדי. התקדמתי בזהירות אל אחי וכרכתי את זרועותיי סביב עורפו בקפיצה.

"אח" הוא נאנק ותפס במתניי, מרחיק אותי טיפה "תיזהרי סיס, זה כואב" מלמל ורק אז הקדשתי את תשומת ליבי כדי לבחון את גופו. בגדיו היו קרועים, פניו חבולות והוא נראה שרוף. דם נזל מגופו והוא נראה במצב נורא.

"אתה צריך ללכת לבית חולים" ציינתי

"אני יודע" אמר

"איך מצאתם אותי?" שאלתי

"הפלאפון של רפאל" הסביר "איתרנו אותו"

"איפה אנחנו בכלל?"

"קרוב למזח" אמר

"קלוד" טוני התקרב אלינו בעודו מחזיק את מכשיר הטלפון שלו קרוב לאוזנו "זה דמיאן, הם מאתרים את המיקום שלנו ומגיעים כמה שיותר מהר לאסוף אותנו" הודיע וקלוד הנהן בשקט

"קלו.." אנקת כאב נשמעה וכולנו הסתובבנו לראות את גייב נאבק בגופו כדי לקום מהרצפה

"עוד לא מתת כבר?" שאל ליאם

"אם אני הולך" הוא הניף את ידו קדימה והחזיק במכשיר קטן ולא ברור "אז גם אתם" צפצוף מוזר נשמע ומסך נוסף נדלק על הקיר והחל בספירה לאחור

"קלוד" קרא טוני "דמיאן איתר אותנו, נקודת הציון"

"2304" השלים קלוד את המשפט "חייבים לעוף מכאן, עכשיו" הוא צעק ותפס בידי, גורר אותי אל עבר היציאה מהבניין

"7 שניות!" שמעתי את ליאם צועק מאחורינו בזמן שפרצנו את הדלת החוצה ורצנו לכיוון המים

"תקפצו!" שמעתי את תומאס צועק ושנייה אחר כך נשמע הפיצוץ ואני כבר הייתי עמוק בתוך המים, מנסה לשמור על הנשימה עצורה ולנסות לעלות אל פני המים כמה שיותר מהר.