"הכל ממש טוב" אמר ריימונד בגאווה "הכל מתפקד כמו שצריך ולפי לוחות הזמנים ואין שום בעיות"
"טוב מאוד" הנהנתי באישור "אני שמחה לראות שהשארתי את המלון בידיים טובות"
"אנחנו שמחים שאת חושבת כך" אמר וויליאם "אבל אם לומר את האמת היינו שמחים אם היית חוזרת" הוא הודה ואני חייכתי אליו בהוקרה
"מה איתך היידן?" פניתי אליו ומצאתי אותו בוהה בליאם שנראה די אדיש לכל המצב
"אה כן, שכחתי לעשות ביניכם היכרות" אמרתי מיד ופניתי לליאם "תכירו זה ליאם, חבר קרוב שלי" הצגתי והוא הנהן בנימוס "ליאם, אלה הצוות שהיה לי במלון כשעוד עבדתי בו והעובדים היותר מוכשרים שיש לנו, וויליאם, ריימונד והיידן"
"נעים מאוד" ריימונד הושיט לו יד ללחיצה וליאם בחן אותו מכף רגל עד ראש. הוא לבש חליפת טוקסידו שחורה עם עניבה שחורה גם כן.
"ליאם" כחכחתי בגרוני ונתתי לו מבט רציני והוא מיד הושיט את ידו ולחץ במהירות את ידו של ריימונד שנראה די נבוך מכל המצב
"תסלחו לו, הוא לא רגיל לשהות בחברת בני אדם" אמרתי בקול מאשים ושלחתי לעברו מבט מזהיר
"זה בסדר, פשוט יכולת להגיד שהוא מהסוג של היידן" צחק וויליאם והיידן המשיך לבהות בליאם בשקט.
"אז, מה שלום אשתך ריימונד?" העברתי נושא. שנאתי את כל דיבורי הסרק האלה, אבל אם לומר את האמת באמת דאגתי לאשתו של ריימונד. לפי מה שהבנתי מצבה לא היה טוב כל כך בזמן האחרון.
"היא תהיה חזקה" הוא אמר בחיוך מאולץ "עדיין עוברת דיאליזות ואנחנו מחכים לתורם מתאים להשתלת הכליה"
"אני מצטערת לשמוע" אמרתי "אם יש משהו שאני יכולה לעזור בו, רק תגיד"
"תודה קים אני באמת מעריך את זה" הוא חייך אלי ואני הרגשתי דמעות עומדות בקצה ומאיימות לפרוץ החוצה
"תסלחו לי" מיהרתי לומר וברחתי משם כל עוד נפשי בי לשירותי הנשים. מה עובר עלי? מה זאת כל הרגישות הזאת פתאום? ממתי אני מנהלת דיבורי סרק, ממתי אני מחייכת ומביעה רגשות כנים לאנשים וממתי אני בוכה? היריון מזדיין.
אם עד עכשיו לא חשבתי עליו כי ניסיתי להדחיק אותו אז הוא היה חייב לצוץ חזרה ולפוצץ לי את כל המחשבות. זין על זה, אני לא מתכוונת לתת לזה להרוס לי את הערב, אני מתכוונת להמשיך כרגיל ולראות איזה דבר אחר יבוא ויהרוס אותו במקום. כי שלמה מהאירוע הזה אני לא מתכוונת לצאת זה בטוח.
"איפה היית לעזאזל, חיפשתי אותך בכל מקום" ליאם הופיע לצידי
"מצטערת, הייתי צריכה לשירותים" אמרתי והתקדמתי לכיוון הבר
"כמה זמן התאפקת שפשוט לא יכולת לחכות יותר ורצת לשם?" הוא סימן לברמן לבוא והזמין שני צ'ייסרים של ואנגוך נקי
YOU ARE READING
רואה לך בעיניים
Romanceספר ראשון בסדרת ״החלון לנשמה״ "יש בעולם הזה שני סוגים של אנשים. הסוג האחד הוא הסוג חסר הדאגות, הנינוח, זה שלא חסר לו שום דבר בחיים. כל עוד אתה לא מהסוג הזה אתה נחשב לסוג השני. טוב, אז אני שייכת לסוג השני." מאז ילדותה חיה קים ברחובות, מסתדרת אך ורק ב...
פרק 23
Start from the beginning
