רואה לך בעיניים

פרק 23

"אני מוכן" קלוד ירד במדרגות הבית לבוש בג'ינס שחורים, חולצה מכופתרת בצבע בורדו וג׳קט שחור מעל.

"קדימה אנחנו מאחרים" הודעתי ויצאתי מהבית

"כן" קלוד ענה לפלאפון דרך האוזנייה שלו בתחילת הנסיעה "זה לא יכול לחכות?" הוא עיוות את פניו בתסכול "בטוח? בסדר, עשר דקות"

"תן לי לנחש" אמרתי כשניתק את השיחה "אתה לא בא איתי"

"לא" אמר וסובב את האוטו לצד השני

"מה אתה עושה?" יריתי לעברו

"אני אולי לא בא איתך, אבל ליאם כן" הוא אמר וחייג לליאם לעדכן אותו שיתארגן זריז

"אני שונאת אותך" מלמלתי ושילבתי את ידי ברוגז

***

"אני לא מאמין שגררת אותי לזה" רטן ליאם בזמן שיצאנו מהמכונית שלו והתקדמנו לתוך האולם הגדול של אירוע הפתיח

"זה קלוד גרר אותך ליתר דיוק" תיקנתי

"גרר? יותר נכון זרק לתוך האוטו" אמר ליאם

"זרק? בעט בך פנימה" אמרתי חזרה

"זה לא הופך את זה ליותר טוב" הוא אמר ושילב את ידו בידי ונכסנו פנימה

"פאק" מלמלתי כשפנים האולם נגלה מולנו. מאות אנשים הסתובבו במקום הענק הזה שנראה כמו ארמון, כולם לבושים בחליפות יקרות ושמלות מגונדרות, כל אחד נראה יותר מצועצע ומוגזם מהשני.

"יש לך מושג עד כמה אני שונא אותך עכשיו?" מלמל ליאם כשהתקדמנו פנימה ובחן את המקום בסלידה

"תשתוק ותחייך" מלמלתי חזרה

"דרך אגב, כבר אמרתי לך כמה מדהימה את נראית בשמלה הזאת?" אמר

"חנפן, מה אתה צריך?" אמרתי מיד

"את כרטיס היציאה מכאן" ענה

"לא יקרה" חייכתי "אבל אם כבר מדברים על זה, גם אתה נראה לא רע בכלל" בחנתי את המראה שלו. הוא לבש מכנס שחור וחולצה מכופתרת כחולה שהדגישה את עיניו האפורות. מראש הוא הודיע לי שהוא לא מתכוון להשקיע ולשים חליפה, והאמת שגם לא ציפיתי ממנו שיעשה זאת.

"קים" שלושת המוסקטרים האישיים שלי הופיעו מולי וחייכו בזהירות, לא יודעים כל כך באיזה גישה לפנות אלי.

"תראו, תראו" אמרתי בחצי חיוך "מי אם לא שלישיית המוסקטרים שלי"

"טוב לראות אותך" וויליאם שהיה לבוש בחליפה שחורה עם חולצה לבנה מתחת ופפיון שחור חייך אלי וגירד בראשו במבוכה "חסרת לנו"

"טוב לראות גם אותכם" אמרתי בכנות "איך מתקדמים העניינים במלון? אני מקווה שלא הספקתם כבר לעשות לי שם יותר מידי בלאגן"