פרק 21

1.4K 101 5
                                    

"בוקר טוב יפיפייה נרדמת" דניאל התעורר בקפיצה כשליאם שפך עליו דלי עם מים קפואים

"מה לכל הרוחות.." הוא צעק

"הגיע הזמן שתקום" ליאם זרק את הדלי הצידה וסימן לי עם ידו "כולו שלך"

"קים" דניאל הבחין בי והביט בי בבלבול

"דניאל" הנדתי בראשי וזרקתי עליו מגבת "תייבש את עצמך"

"כאילו שהמגבת הזאת תעזור, אני ספוג במים" אמר

"אתה לא חייב, אתה יכול להחזיר את המגבת אם אתה רוצה" הושטתי את ידי לקחת אותה חזרה ודניאל תפס אותה והחל לנגב את עצמו "כמו שחשבתי" אמרתי

"איפה אני?" שאל

"זה לא משנה איפה אתה" אמרתי, לא מסגירה את מיקום ביתו של ליאם "מה שחשוב זה שאתה עומד ללכת מכאן עכשיו ולא חוזר"

"קים אני רוצה לדבר איתך" אמר

"אין על מה לדבר" נשענתי על ידית הספה ושילבתי את זרועותיי

"יש הרבה על מה לדבר" הוא התעקש

"אני הולך" ליאם אמר לפתע והלך אל דלת הבית

"אתה לא צריך ללכת ליאם, אם דניאל רוצה לדבר הוא יכול לעשות את זה בנוכחותך"

"זה בסדר גם ככה יש לי סידורים" הוא קרא וסגר את הדלת מאחוריו

"נהדר" מלמלתי באנחה

"את עד כדי כך לא יכולה לסבול אותי שאת לא מסוגלת אפילו להישאר איתי לבד באותו החדר?"

"תאמין לי הידיעה שאני נמצאת איתך באותה העיר גרועה מספיק, אז שלא לדבר על להיות איתך באותו החדר"

"את עד כדי כך שונאת אותי?" שאל בשקט

"אני לא מבזבזת את הזמן והאנרגיה שלי על לשנוא אנשים" הבהרתי "יש לי דברים חשובים יותר לעשות"

"כמו להזדיין עם הבן אדם הזה?" הוא התכוון אל ליאם

"לדוגמה" הנהנתי באישור

"אני לא מאמין עליך" קולו של דניאל היה מזועזע "איך יכולת?"

"באותה קלות שאתה הלכת וזיינת את הברבי המהלכת הזאת" אמרתי בפשטות "מה חשבת, שרק לך מותר?"

"אני לא שכבתי איתה קים" אמר דניאל

"כן בטח, מה שתגיד" נפנפתי בידי בחוסר עניין

"קים אני רציני אני לא עשיתי איתה כלום"

"אני לא מטומטמת דניאל, אל תנסה להפוך אותי לכזאת" התעצבנתי "אני יודעת טוב מאוד מה ראיתי"

"קים היא בסך הכל ישנה אצלי" הוא נאנח

"ברור מה, עשיתם מסיבת פיג'מות ולילה לבן זה הכל" אמרתי בסרקסטיות "תעשה טובה, אל תזלזל באינטליגנציה שלי" קולי חזר להיות נוקשה

רואה לך בעינייםWhere stories live. Discover now