המזכירה של השטן

פרק 66

לא הבנתי את הכוונה של פול עד שהבחנתי בסימן שבקושי נראה לעין של כף יד על הגרון של פול, סימנים על העור נעלמים תוך כמה שניות, אם עדיין אפשר לראות סימן של כף יד זה אומר שמי שעשה את זה לפול לא ריחם עליו והשתמש במלוא כוחו.

אחזתי בכיסא שלי, דפיקות הלב שלי האיצו מכעס וניסיתי לא לאבד שליטה על עצמי, מאז שלוסי נכנסה לחיי ההיגיון שלי השתנה מקצה לקצה אך אני לא תומך באלימות, במיוחד כשזה בין העובדים שלי. לא יכול להיות שהעניינים עד כדי כך יצאו משליטה שחנקו עובד שלי.

האקרים יודעים מה עומד הרצון שעומד מאחורי הארגון שלנו, להציל חיי בני אדם. בכל זאת הם חנקו האקר אחר, זה זלזול בי, בפול בתור בן אדם ובארגון.

קורי גם שם לב לסימן על הגרון של פול, אש בער בעיניו והוא נעמד במהירות, החריקה של הכיסא גרמה לפול להיבהל, "מי עשה את זה?" קורי שאל בטון מאיים שאני שומע לראשונה, הם יצרו קשר עין לראשונה מאז שפול נכנס למשרד.

פול הסיט את עיניו מקורי, "פול." קורי קרא לו, אני לא ידעתי אם להתערב עכשיו או לתת להם זמן לדבר ביניהם, בסופו של דבר החלטתי להתערב.

"קורי, תתן לי לדבר עם פול." אמרתי לקורי והוא הבין את הרמז העבה בדבריי, הוא הלך לעבר הדלת, פול שלח אליי חיוך אסיר תודה.

קורי פתח את הדלת של המשרד שלי, "אני אלך לבדוק את זה בעצמי." הוא מלמל בקול כדי שפול ישמע, הוא יצא מהמשרד שלי ועיניו של פול נפערו, הוא קם ורץ אחרי קורי, "קורי זה לא קשור אליך!" נאנחתי בשקט.

קמתי מהכיסא והדבקתי את קצב הצעדים של פול וקורי, ראיתי את לוסי נעמדת והנדתי את הראש, אין לה שום סיבה להיכנס לכל זה.

היא הנהנה וחזרה לשבת מול המחשב, בכמה שניות לוסי כבר נראתה מרוכזת, היא נשכה את השפה שלה כשלא הבינה משהו במחשב וכיווצה את גבותיה.

רציתי לעצור במקומי, לפנות בחזרה אליה ולנשק אותה, במיוחד כשהיא עושה את הפרצוף החמוד הזה, השפתיים שלה משכו את תשומת ליבי והיא הפסיקה לנשוך את השפה שלה.

היא נשפה על השיער המתולתל שלה שהפריע לה בצידי פניה, היא האישה הכי יפה שראיתי. הלב שלי התחיל לדפוק מהר יותר, אני מחכה להיום בערב, שהאישה הזאת תישן בבית שלי במיטה שלי, איתי.

"בבקשה תעצור קורי," פול התחנן והפסקתי לבהות ביופי הניכר לעיניים של לוסי, חזרתי לעקוב אחריהם וקורי לחץ על הכפתור שמזמן את המעלית.

"אתה לא אמור לדעת מזה קורי.." פול מלמל ואת קורי זה לא עניין, המעלית הגיעה ונכנסתי ראשון, ברגע שקורי נכנס פול משך את היד של קורי לאחור, בתגובה למה שפול עשה קורי משך אותו אליו ודחף אותו למראה הגדולה, קורי כיסה את פול בגופו.

לחצתי על הקומה של עין שחורה והמעלית נסגרה, הנשימות הכבדות של קורי ופול נשמעו, "זה שקטעתי את הסטוץ שלנו לא אומר שאני אתן לך להיפגע מאנשים אחרים." פול הנהן לאיטו והניח את ידיו על כתפיו של קורי, "אתה קרוב יותר מדי קורי.." פניו של פול נהיו אדומות יותר ממקודם.

קורי רכן אל פול, "היינו יותר קרובים כשאני זיינ-" לא נתתי לקורי לסיים את המשפט שלו. "מה אתה הולך לעשות קורי?" קטעתי את הרגע שלהם והרגשתי סיפוק אדיר מכך, קורי חשק את הלסת שלו בגלל ההפרעה.

הדלת של המעלית נפתחה ועמדו מולנו שלושה גברים, קורי הסתובב ופול נהיה חשוף לעיניי הגברים, "אמרתי לכם שהוא ילך לחפש זין." אחד הגברים אמר, אני לא זוכר את שמו.

קורי קפץ על הגבר והפיל אותו לרצפה, קורי נתן לו אגרוף שהעיף את הראש שלו לאחור והראש של הגבר פגע ברצפה, "זה הוא?!" קורי שאל ללא שליטה, הוא סובב את ראשו וראה את פול מהנהן, ברגע שקורי הרים את היד שלו ואיגרף אותה אני עצרתי אותו מלתת לגבר עוד אגרוף.

"תירגע." קורי נאבק באחיזה שלי בכל הכעס שלו, עם כמה שקורי כועס אין לו חצי מהכוח של בראד. רכנתי אל קורי וכרכתי את ידיי סביב הבטן של קורי, הרמתי אותו על רגליו.

הוא המשיך להיאבק בי כדי להגיע לגבר שלא זז ברצפה, שמתי את היד שלי על החזה של קורי והדבקתי אותו לקיר, "אמרתי לך להירגע." ראיתי את האישונים שלו מורחבים מרוב כעס.

שני הגברים כבר ניצלו את מה שקרה כדי להתחמק מכאן, "אני לא חושב שנוכל לטפל בזה עכשיו פול." פניתי לפול והוא הסכים איתי, עזבתי את קורי והזהרתי אותו בעיניי לא לעשות משהו.

רכנתי לגבר ששוכב ברצפה ללא תזוזה, בדקתי את הנשימות שלו, הוא נושם. קמתי מלידו ולחצתי על הכפתור של המעלית, ברגע שהמעלית הגיעה דחפתי את קורי לשם.

אני יודע ששני הגברים שהיו איתו יחזרו ויטפלו בו, הם ראו איך קורי הצליח לעלף אותו עם אגרוף.

"תשתלט עליו." אמרתי לפול והוא אמר משהו לקורי, שלפתי את הטלפון מהכיס שלי והתקשרתי ללוסי.

היא ענתה לשיחה ממני, "כן בוניט?" היא שאלה והתפרצתי בצחוק, "בוניטה, קראת לי בוניט?" יכולתי לדמיין את החיוך היפה שלה רק מלדבר איתה בטלפון.

"אני צריך אותך." שמעתי את קורי אומר לפול, לא שמעתי את התשובה של לוסי. "בוניטה אני מחכה לערב איתך." אמרתי לה וניתקתי.

עדיין קורי מצליח להפריע לי, זה כישרון שהוא קולל בו, להפריע לאנשים ברגעים שלהם.

לפי המבטים של קורי ופול אני לא אתפלא אם קורי יחזור מאוחר לבית.