לוסי-
פתחתי את הדלת לחדר של סטיב ונכנסתי, ראיתי שהפרצוף שלו התעוות בסבל, "סגרי את הדלת!" הוא צעק וישר יצאתי וסגרתי את הדלת אחריי.
נשענתי על הדלת עם הגב שלי ושמתי יד על הלב שלי, עשיתי משהו לא בסדר?
אני לא יכולה שצועקים עליי, זה גורם לי לחרדות ותמיד גורם לי לפרוץ בבכי.
זו הסיבה שאני הצטיינתי בלימודים, כי לא רציתי שהמורה תצעק עליי בגלל עבודה שהגשתי מאוחר, תמיד הגשתי את העבודות במהירות.
"כנסי לוסי.." שמעתי את סטיב מבעד לדלת ופתחתי אותה, נכנסתי בחזרה למשרד שלו.
"..בפעם הבאה תדפקי לפני שאת נכנסת" הוא אמר והעיניים שלו היו חדות כתער.
התיישבתי מולו והרגשתי חשופה תחת המבט שלו אז חיבקתי את עצמי.
"אני לא התכוונתי להפחיד אותך" הוא אמר וזה לא עזר, המבט שלו יותר קריר מאיך שראיתי אותו מקודם.
"מה רצית בוס?" שאלתי אותו והסבתי את עיניי לקיר לידו, ממש לידו כדי שיחשוב שאני מסתכלת עליו.
"קודם כל שתסתכלי עליי" הוא פקד ולא ידעתי איך הוא שם לב לזה, חזרתי להביט בעיניים החומות הקרות שלו.
"מי התקשר אלייך?" הוא שאל ושמתי את הידיים שלי על הירכיים שלי.
"אני מצטערת בוס אבל זה לא עניינך" אזרתי את כל האומץ שלי ואמרתי לו, "צודקת" הוא הסכים איתי ומצמצתי כמה פעמים בבלבול, לא חשבתי שהוא יסכים איתי.
הוא הדליק את המחשב ואז התעלם ממני, הוא הקליד במהירות קוד וידעתי שהוא עושה משהו.
אור יצא מהכיס שלי והבנתי שהטלפון שלי נדלק, הוצאתי את הטלפון מהכיס ובאתי לכבות אותו.
הטלפון יצא מהמסך נעילה בלי שנגעתי בו והבנתי מה קרה, הסתכלתי על סטיב והצצתי במסך שלו.
הוא השתלט לי על הטלפון!
הוא היה יכול לפרוץ ולקבל את המידע שהוא רוצה מבלי שאוכל לדעת והוא החליט להשתלט על הטלפון שלי מולי.
"מה אתה חושב שאתה עושה!" קמתי והיסטריה עברה בעורקיי, "אני מצטער לוסי אבל זה לא עניינך" הוא החזיר לי במה שאמרתי לו מקודם.
"זה אח שלי!" שיקרתי לו, סטיב הוריד את הידיים שלו מהמחשב והסתכל עליי.
הוא לא אמר כלום, גם לא אני, רק שתיקה.
"תשבי" הוא ציווה והרגליים שלי לבד הקשיבו לפקודה שלו, "אח שלך? לוסי את עד כדי כך מזלזלת בי שאת חושבת שאני אאמין לשקרים שלך?" הוא אמר ואני חושבת שהוא לועג לי.
השפלתי את המבט שלי לרצפה, עצמתי את העיניים שלי וכיווצתי את הידיים שלי לאגרופים.
הוא לא יכול להתערב ככה בחיים שלי.
שמעתי את החריקה של הכיסא שלו, הצעדים שלו התקרבו אליי עד שנעצרו.
"תלכי הביתה ותחזרי מחר, רק בדרך לבית שלך תקני מברשת שיניים ומשחת שיניים" הוא אמר ופקחתי את העיניים שלי, "למה?" שאלתי אותו והרמתי את הראש שלי כדי להסתכל עליו.
הוא ממש גבוה כשאני יושבת בכיסא והוא עומד לידי, אני יכולה לראות את השרירים שלו דרך החליפה השחורה שעליו.
"כי הגיע הזמן שתצחצחי שיניים ותשטפי את השקרים האלה מהפה שלך" הוא אמר וקמתי מהכיסא, עמדתי מולו והנהנתי.
הלכתי הכי מהר שאני יכולה ויצאתי מהדלת, הלכתי במסדרון והסתכלתי על המשפטי מוטיבציה שכתובים על הקיר.
כל החושך בעולם לא יכול לכבות את האור של נר בודד.
אדם חייב להיות מוכן לוותר על מי שהוא, כדי להפוך למי שהוא יכול להיות.
האדם שמזיז הרים, התחיל בלסחוב אבנים קטנות.
אם אתה בלונדיני זה אומר שאתה מקולל אבל גם קללה אפשר להסיר.
רגע מה, אני הלכתי בחזרה למשפט מוטיבציה האחרון.
למה שלבוס הבלונדיני שלי יהיה משפט כזה על הקיר מחוץ למשרד שלו.
"זה המשפט שאני רשמתי" קורי צץ מפתח הדלת של החדר שלו והתקדם אליי, "אם את קוראת את זה עכשיו, אני מבין שמשהו לא הלך טוב בשיחה שלך ושל סטיב" קורי הוסיף וצדק בזה.
"הוא אמר לי לחזור מחר ושאני שקרנית" קורי הסתובב אליי והגבות שלו הצטופפו, "הוא קרא לך שקרנית?" הוא שאל בחוסר אמון, הנהנתי.
"זה מפתיע אותי שהוא לא פיטר אותך, לפני 4 חודשים שיקרתי לו בפעם הראשונה והוא פרץ לטלוויזיה כשצפיתי במשחק כדורגל, על המסך היה רשום מי שמשקר מקומו להיפקר, בהתחלה לא הבנתי מה זה אומר עד שהבנתי שזה להפקיר כי הוא לא תיקן את הטלוויזיה והפקיר אותי. קראתי לאחד האקרים שיעזרו לי בזה" קורי אמר ואחרי זה שם יד על הלסת שלי כדי לסגור אותה בחזרה.
"במה שיקרת לו?" התעניינתי במה קורי שיקר לסטיב שגרם לסטיב להגיב ככה.
"אמרתי לו שאני הולך להתפנות ובמקום זה זיינתי את אחד האקרים, סטיב שמע את הגניחות של דייבון מהמשרד שלי, כנראה בגלל שהוא הומופוב הוא החליט להעניש אותי ולא בגלל השקר" קורי אמר בפנים רציניות ולרגע האמנתי עד שהוא צחק, "אני צוחק סטיב לא הומופוב, זה היה בגלל ששיקרתי" זה אומר שהחלק הראשון נכון.
הוא הומו, הוא הומו?!
"אני לא רוצה להעליב אבל בחיים לא הייתי חושבת שאתה הומו" פלטתי והוא גיחך, "את לא היחידה, כשהלכתי למועדון של הקהילה אז הם התפזרו וברחו מהמועדון כי הם חשבו שאני בא להרוג אותי על היותם מהקהילה" קורי אמר וניסיתי לא לצחוק מולו.
"את יכולה לצחוק, זה אירוני שגברים בורחים ממני כשאני מנסה להתחיל איתם. אני לעולם לא אמצא חבר" הוא התלונן ונאנח, הייתי נותנת לו את קארל.
"מה עם דייבון?" שאלתי והתייחסתי לחלק שבו הוא זיין את אחד האקרים של סטיב.
"דייבון לא רוצה זוגיות, הוא רק רוצה בתחת" התחלתי לצחוק וקורי נשאר עם פנים רציניות.
"אאא-ני מצטערת.." אמרתי בין צחוק לצחוק וחיוך עלה על הפנים שלו, "..הוא מפספס אותך קורי!" המשכתי וקורי הנהן.
"גם את הזין שלי" קורי אמר ונהייתי יותר רגועה בעניין של להיות המזכירה של סטיב.
כשקורי כאן אני בטוחה שלא אשתעמם.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
