המזכירה של השטן

פרק 72

לוסי-

"אמרתי לך לקחת כמה דברים קריטיים, איך לקחת ברווז צהוב קטן מגומי נחשב קריטי?" סטיב שאל כשארזתי את חפציי בארגזים, "הוא קריטי לי. אבא שלי קנה לי אותו לפני כמה שנים." סטיב עיוות את פניו ויישר את מבטו עם הברווז.

"כשאת אומרת לפני כמה שנים את מתכוונת לזה שהיית ילדה קטנה ואבא שלך קנה לך ברווז מגומי בשביל האמבטיות שלך?" סטיב שאל בעקיצה, הלחיים שלי התלהטו ונתתי לו אגרוף חלש בבטן שהוא בקושי הרגיש, "אל תהיה מגוחך." אמרתי בקדרות והסטתי את מבטי ממנו, הוא צודק.

אבא שלי קנה לי את דואי כשהייתי ילדה קטנה כי פחדתי להתקלח לבד, "כשאנחנו נזדיין במקלחת אני אוסר עלייך להביא את הברווז הזה." הוא לא אמר אם אנחנו, אלא הוא אמר כשאנחנו.

"קודם כל הברווז הזה ראה את הגוף שלי מתפתח, אל תוריד מהערך שלו." סטיב לקח את הברווז מהרצפה והתקרב לחלון, הוא פתח את החלון וזרק את דיואי דרך החלון. "עכשיו הוא רואה את הנוף שלו מתפתח." קולו היה שתלטני, הלסת שלי נפלה לרצפה בתגובה למה שסטיב עשה.

"אתה מקנא בברווז גומי?!" רצתי לחלון וראיתי את הברווז גומי הצהוב שלי שמגיל שש איתי. בגיל אחד עשרה הפסקתי להתקלח עם דיואי ושמרתי אותו אצלי בחדר, כשעברתי לקנדה ברור שלקחתי את דיואי איתי.

עכשיו דיואי, הברווז גומי שלי שחלק איתי מלא זכרונות נמצא ברצפה מחוץ לביתי ורחוק ממני. "לך תביא אותו." מיקדתי את עיניי הזועמות בסטיב, הוא זקר גבה. "זאת פקודה?" הוא התנשא מעליי עם גובהו, "זאת בקשה נדיבה אחרת אני לא אישן איתך במיטה." סטיב הרים את ידיו, "בואי לא נשתגע." הוא דיבר כאילו אני מכוונת אקדח לראשו.

“אז לך תביא את הברווז שלי אחרת הדבר היחיד שתחבק בלילה הוא את הכרית." סטיב נסוג לאחור, "ניצחת בוניטה." הוא הסתובב והלך לכיוון הדלת. שמעתי את סטיב מתחיל לצחוק ועשן יצא מהאוזניים שלי, "זה לא מצחיק!" צעקתי כדי שהוא ישמע והוא יצא מהבית.

לקחתי את הלפטופ שלי שמכיל את כל הסודות שלי ואת כל המידע עליי, בנוסף הוא מכיל את התיקיה המפלילה על אבא שלי. החלטתי עם עצמי שעד סוף היום סטיב יודע מה עשיתי.

אני יודעת שבהתחלה הוא יכעס אבל הוא לא ימשיך עם הכעס שלו, הוא יסלח לי וההרגשת מועקה שיושבת עליי תיעלם סוף סוף.

                                   ~

סטיב הרים את כל הארגזים הכבדים לבדו, הדבר היחיד שהרמתי זה את התיק יד הקטן שלי שמכיל את הגלולות שלא נגעתי בהם, את הלפטופ שלי ואת הברווז.

"זהו, זה הארגז האחרון." סטיב טרק את הדלת עם הרגל שלו והוריד את הארגז הכבד לרצפה, לא ארזתי את כל הבית שלי אלא רק את הבגדים שלי.

אני אצטרך לבטל את החוזה שכירות שיש לי על הבית, אבל על זה אני אתעכב אחר כך, עכשיו אני צריכה לסדר את הדברים שלי כי אני הולכת לגור עם שני גברים.