Hynmar | היינמאר

פרק 30

****

״מתי אנחנו הולכים לדבר על זה?״ הנחתי את הסכום בעדינות על השולחן. באותו הערב אכלנו ארוחת ערב שקטה ונעימה, נעימה מדי. לא הצלחתי להבין איך כולם מתעלמים מהפיל שנמצא בחדר, מהבעיה שלנו. מהדברים שגיליתי.
הבטתי בכולם, בלין אחי, ליף, סנרין, גלין, מונלה ולבסוף לומאר שישב בראש השולחן ואני לידו. הוא הכניס חתיכת בשר אדום אל תוך פיו. ״לדבר על מה נייבי?״ הוא שאל ברוגע שלא מאפיין אותו. נאנחתי. ״אתה יודע על מה.. על הכוחות שלי. על כך שאולי אני מוּר? שהאחים שלי מוּר?״ מונלה הניחה את הסכום שלה על השולחן. היא הביטה בי. מבטה היה כל כך חם, כל כך אוהב. היא אהבה אותי אהבה כנה ואני ידעתי למה. הייתי החצי השני שלה.. נכון? היינו השמש והירח. אש ומים. חום וקור. חורבן וחיים. רק עכשיו הבנתי שהכוח שלי הוא האחד שיכול להביא את החורבן. ״לא אולי, את מוּר.״ היא אמרה בקול רגוע. נשמתי עמוק ועצמתי את עיניי. אני מוּר.. אני פאקינג מוּר. זה נכון.. שמעתי את הצרחות של לומאר ביער, מה שאחיי ושאר בני האנוש לא שמעו. ״והאחים שלי?״ הצבעתי על לין וליף שהביטו אל מוּנלה בסקרנות. סנרין הניחה גם את הסכום שלה והביטה בשלושתינו במבט בוחן. עיניה התעקבו על פניו של ליף. ״האמת שאנחנו לא יודעים. אנחנו מבררים את זה. אני מניחה שנגלה את זה בעתיד.״ מונלה אמרה שוב וחייכה אל שלושתינו. לומאר לא אמר דבר, והאמת היא שזה עצבן אותי. פניתי אליו ״מה נעשה עם הכוחות שלי?״ הוא בלע את רוקו והביט בי, הניח את הסכום שלו גם כן. ״את הרגשת משהו עד עכשיו? ניצוץ של כוח?״ נשכתי את שפתיי והנדתי בראשי לשלילה. ״אז אין לנו מה לעשות עם זה כרגע.״ הוא אמר ברוגע וחזר לאכול. ״אבל זה לא עדיף שאני אנסה להוציא אותו מתוכי בשליטה ולהתאמן? הכוח הזה מסוכן..-״ ״-אני לא רואה סיבה למה לעשות את זה. בנוסף אם תנסי לזמן את הכוח שלך אלייך זה יכול להיות יותר מסוכן לך ולכל הארמון. אל תשכחי שמדובר בכוח שמלא באש.״ נשכתי את לשוני בפי כדי לא לפלוט עקיצה מעצבנת. ״וזה לא יותר מסוכן שזה פשוט יגיע משום מקום?״ הוא בלע את חתיכת הבשר וחתך לעצמו עוד אחת. ״רוב הסיכויים שזה יקרה אם תיהי בצרה. את לא תיהי בצרה אז..״ ״-אז איך אני אגלה את הכוחות שלי? איך אני אלמד אותם?״ הטון בקולי עלה מעט והצלחתי לראות את מונלה מתכווצת. ״למה את כל כך רוצה ללמוד אותם עכשיו? את לא ידעת עליהם לפני זמן קצר.״ עיניי נפערו, האדישות שלו חירפנה אותי. ״אתה לא רצית לגלות את הכוחות שלך כשגילת שיש לך אותם?״ הצבעת עליו בהלם, נאחזת בכל כוח בישותי כדי לא להתפרץ. ״הכוח של השמש הוא כוח חזק שמהווה הרס וחורבן אם לא שולטים עליו. אל תשווי את זה ללעוף, שזה משחרר ומעצים.״ פי נפער יחד עם עיניי. ״מאר..״ מונלה החלה להגיד אך לומאר הרים את כף ידו. ״אני טועה מוּן? את זוכרת מה נילה סיפרה לנו על הכוחות שלה. לקח לה המון זמן להתרגל אליהם ולהבטיח שהיא לא מסכנת אף אחד. זה לא כמו הכוח שלך שהוא מרפה ומחייה.״ שפתיי התהדקו בכוח כדי לרסן את הדמעות שהתווצרו בעיניי.
אל תבכי
אל תבכי
אל תבכי.
״אבל היא חייבת לגלות את הכוחות שלה.״ מוּנלה ניסתה להגיד אך לומאר קטע אותה באנחה. ״אני חושב על טובת הכלל. זה יכול לפגוע בכולנו.״ גלין כחכח בגרונו. ״נוכל לקחת אותה למקום מבודד ואולי היא תוכל ללמוד שם..״ הוא אמר. לא הספקתי להודות לו במבטי כשלומאר אמר ״ואם מישהו ינסה לפגוע בה כשתהיה לבד? כולם יודעים על כך שהכוח של השמש חזר אל היינמאר ושהוא אצלנו.״ זהו זה, התחרפנתי. נעמדתי והעפתי את הכסא לאחור. ידי עדיין אחזה במזלג כשכולם התכווצו והביטו בי בהלם. ״הכוח של השמש הוא אני! אתה מדבר עליי כאל חפץ יקר שכולם מחפשים! אתה לא יכול לקבוע אם אני אתרגל את הכוחות שלי או לא, זאת החלטה שהיא רק שלי! למה משמש אותי הכוח הזה אם אני בכלל לא אדע לשלוט עליו?! ואם בטעות אפגע בכם?״ ״-את תפגעי בנו אם כן תנסי לתרגל אותו! את לא מבינה כמה זה מסוכן!״ ״אבל הוא יגיע במוקדם ובמאוחר, אם נרצה ואם לא! עדיף שאדע לשלוט בו לומאר. בוא ננסה למצוא פתרון לסכנה שאני מהווה-״ ״-אין פתרון.״ עיניי נפערו, פי גם כן. ידי הידקה את אחיזתה במזלג. ״אתה אפילו לא ניסית לחפש פתרון.״ לומאר נאנח וזז אחורה עם כסאו. לין זז לאחור גם כן, דרוך כדי להגן עליי.. ליבי יצא אל אחי. לומאר הביט בלין לכמה רגעים לפני שהביט בי שוב. ״את חייבת להבין שאני אומר ועושה הכל לטובתך.״ חרקתי את שיני בפי ״מאיפה אתה יודע מה נכון לי? למה שתחליט מה נכון לי?״ לומאר הרים את ידו במטרה לגעת בזרועי אך אני זזתי ממנו בתוקפנות. ״אל תגע בי. אתה לא הלומאר שאני מכירה, תעדכן אותי כשתחזיר אותו.״ קולי הכועס הדהד בחדר. עיניו של לומאר התכווצו בכאב. זרקתי את המזלג חזרה אל השולחן, רק אז שמתי לב שחלק מהמזלג נמס בתוך ידי ונותר רק חצי ממנו. עיניי נפערו כשהבטתי במונלה שהבעתה הייתה דומה לשלי כשהביטה במזלג. הבטתי בלין, בליף שגם הם היו בשוק. לא טרחתי להביט עוד באף אחד כשהסתובבתי על עקביי ומיהרתי אל החדר.

____________________
_____________

היי אהובות! עוד פרק ארוך בשבילכן! מה אתן חושבות עליו?
לילה טוב שיהיה לכן ובשורות טובות🙏🏽