אהבה לוהטת || דואט האהבות [2]

פרק 26

אני אתחיל ואגיד, אני לא עוצרת עם הספר, אין לי שום כוונה להפסיק איתו. אני אוהבת לכתוב ואוהבת את ריס ואלה.
אני לא מעלה פרקים בקצב רציף כי לוקח לי זמן רב לכתוב יותר מבספרים הקודמים. אני לא מקפיאה את הספר, אני בסך הכל לא רוצה ללחוץ עליי לכתוב כדי שזה יצא הכי טוב שאני יכולה🙏🏻

קריאה מהנה🩷

♥︎♥︎

ריס; 17
אלה; 17
—————

ריס:

הכל קרה מהר, מהר מדי, אני ואלה מתנשקים במטבח, קולטון תופס אותנו, מרביץ לי, אלה מנסה להגן עליי אבל הוא פוגע בה ומרביץ לה – במחשבה שהיא זו אני, ועכשיו אנחנו בבית החולים.
"אתה יכול להביא לי את המים?" אלה שאלה אותי בקול שקט והנהנתי. העברתי לה את המים וקולטון בחן אותי בזעף. קים ישבה לידו ודיברה עם אלה במבטים.
"אלה אני הולך לבדוק משהו, טוב?" היא הנהנה ונישקתי את מצחה.
הרגשתי הקלה שלא היינו צריכים לשמור על זה יותר בסוד ואפילו נהניתי יותר מלהתגרות בקולטון עם זה.
יצאתי החוצה ומיה דיברה עם רוז. "מתי משחררים אותנו?"
"מחר אמורים לשחרר אותכם. אתה נשאר לישון איתה?" היא שאלה והנהנתי. ברור שכן.
בעיקרון לא היו אמורים להשאיר את אלה לכל כך הרבה זמן בבית חולים אבל בגלל קולטון היא איבדה הרבה יותר מדי דם ונשברה לה הרגל. קולטון יצא גם וסימן לי לבוא הצידה. באתי אחריו. "אתה אוהב אותה?" הוא שאל ובחן אותי. "יותר משאהבתי מישהו אי-פעם, קולט."
"ממתי אתם ביחד?" הסתכלתי בעיניו ובלעתי את רוקי. "כמה שנים, אבל באמצע הייתה הפסקה.. של כמעט שנה."
"ולא סיפרתם לי? אתה רציני?" שפשפתי את הלסת שלי ונאנחתי. "אני מצטער." מלמלתי.
"אבל היא הייתה מאושרת איתך.. אני לא בטוח שאיתי היא הייתה מאושרת כמו שהיא מאושרת איתך. שהיא נפרדה ממך היא ממש נשברה," הוא נאנח והעביר את ידו בשיערו. שמעתי בום חזק מהחדר ליד ורצנו לחדר של אלה. היא הסתכלה עלינו במבט נבוך והלכתי אליה. הרמתי אותה מהרצפה והתכוונתי לנשק את שפתיה.
היא התרחקה ממני וקולטון בחן אותנו. "זה.. בסדר." הוא לחש והיא הנהנה.
נשקתי לשפתיה. "למה נפלת?"
"רציתי לקרוא לך אבל לא רציתי להפריע לכם בשיחה, אז ניסיתי להגיע לקביים לבד בשביל ללכת לשירותים. ו- טוב, נפלתי." צחקתי והעברתי את שיערה אל מאחוריי אוזנה. היא כל כך יפה. היופי שלה גורם לזין שלי להיעמד דום. הוא קשה כמו סלע בכל פעם שאני לידה. ליטפתי את שיערה והרמתי אותה עליי. לקחתי אותה לשירותים והיא נאנחה. "תסתובב." הסתובבתי באנחה והיא צחקקה. "פשוט- אני לא רוצה שתראה אותי משתינה, זה מביך."
"טוב, סינדרלה." אמרתי והעברתי את ידי בשיערי.
חיכיתי כמה זמן ולבסוף היא ביקשה שאעזור לה לשים את המכנס בחזרה ולשטוף ידיים. נישקתי אותה על שפתיה נשיקה שטוחה ורכה שלאט הפכה לנשיקה עמוקה, לשוננו שיחקו זו בזו. התגרתי בה מעט ופישקתי בין רגליה. עמדתי ביניהם והרמתי אותה כך שרגליה סביב מותני. "אני חושב שתשקרי שאת ממש עייפה וכולם ילכו ואז נעשה סקס-בית-חולים."
"מה אתה אומר.. סקס-בית-חולים?" הנהנתי והיא חייכה אליי. "זה נשמע טוב," לחשה ועזרתי לה ללכת למיטה שלה.
היא פיהקה בכאילו וקים וקולטון בחנו אותנו. "ריס, אני אלך לישון." היא לחשה לי והנהנתי. קולטון סימן לקים והיא הנהנה. "טוב, אז אנחנו נלך. לילה טוב, אלה." הם חיבקו אותה והלכו ואני נישקתי אותה בעדינות. חיכיתי עוד כמה דקות ונשכבתי לידה. היא בהתה בשפתיי. "אז, ריס, איך עושים סקס-בית-חולים?" הצמדתי את שפתינו והחדרתי את לשוני אל בין שפתיה המתוקות. היא דחפה את ידיה למכנס שלי וגנחתי.
חזי התחכך בשלה ויכולתי להרגיש את הפטמות הזקורות שלה ולדמיין איך הן ירגישו בפה שלי.
היא שפשפה את הזקפה שלי והמשכתי לנשק אותה.
נשכתי את שפתה התחתונה והיא נצמדה אליי עוד, עברה עם ידה מעלה ומטה וגנחתי לשפתיה. "ריס-" היא הסתובבה והסמיקה. דומיניק בחן אותנו והנהן. "תסדרו את עצמכם, אני צריך עזרה עם משהו."
"עם מה?" שאלתי ואלה הוציאה את ידיה מהמכנס שלי וניקתה את ידיה עם מגבון שלקחה מחבילת המגבונים על השידה. נישקתי את ראשה וקמתי מהמיטה. "המחשב שלך כאן, נכון?" הנהנתי והוצאתי אותו. "מה אתה צריך, דום?"
"אני צריך מידע על מישהו," הוא אמר ואלה עצמה את עיניה. "על מי?" בחנתי אותו ופתחתי את המחשב. "ריס תביא לי את המים, בבקשה." הבאתי לה את המים ובחנתי אותה. "הכל בסדר?" היא הנהנה ולגמה מהמים שלה.
דומיניק מסר לי את השם של הבן אדם שהוא צריך עליו מידע ושלחתי לו הכל. הוא בחן את אלה וחייך אליה. "אני מקווה שאת מרגישה טוב יותר," הוא אמר ויצא מהחדר. היא הסתכלה עליי והסמיקה, כאילו להסתכל עליי זה משהו שהיא לא רגילה לו. "מה, אלה?"
"אני רטובה ממש," קולה היה שקט והיא התיישבה על המיטה ולקחה את הקביים שלה. צחקתי והרמתי אותה עליי, לקחתי אותה לשירותים והיא הנידה בראשה. "אני לא נותנת לך לזיין אותי במקלחת של בית חולים."
"למה לא?" שאלתי בשקט ובחנתי אותה. "כי זה דוחה."

♥︎♥︎♥︎

התעוררתי ליד אלה באחד החדרים בבית של דום והיא זזה באי-נוחות במיטה. אנחת כאב בקעה מפיה והסתכלתי עליה. שפתיה היו ורודות ודמעות זלגו מעיניה. "סינדרלה?" היא לא ענתה. "בייבי?"
בחנתי אותה בדאגה, אני מניח שזה מתוך שינה, אבל למה לעזאזל היא ככה? מה היא חולמת?
היא הסתובבה והתכווצה בכאב. בכתה. "אלה, סינדרלה שלי אני איתך. את חולמת." היא הנידה בראשה ובכתה רועש יותר. חיבקתי אותה אליי והיא נלחמה בי. "אלה די." לחשתי לה והיא נצמדה אליי והתמסרה למגעי. "הכאבתי לך?" היא שאלה בשקט והנדתי בראשי.
ליטפתי את הלחי שלה ובחנתי אותה. "מה קרה?"
"חלמתי משהו על אמא שלי. היא הרביצה לי, הייתה שיכורה." חיבקתי אותה אליי ונישקתי אותה. "אני מצטער." נאנחתי והיא בכתה בשקט. חיבקתי אותה בחוזקה. "אני איתך סינדרלה שלי."
"כואב לי, ריס. כל כך כואב לי." קולה נשבר והסתכלתי עליה בדאגה.
היא צרחה לחזי ונישקתי את ראשה, שפשפתי את גבה ואז ליטפתי אותו בעדינות. "בבקשה, שזה יעלם. שהכאב הזה יעלם. תעשה שהוא יעלם." קולה היה חנוק. "איפה אלה? איפה כואב לך?" היא משכה את ידי ושמה אותה על הלב שלה, הרימה את מבטה אליי. עיניה אדומות, דומעות. שפתיה רעדו והיא הסתכלה עליי. "בואי." הרמתי אותה עליי והיא נצמדה אליי. "אני אתלבש ונצא החוצה, טוב?" היא הנהנה והלכנו יחד לחדר ארונות.
הוצאתי משם חולצה שחורה ומכנס טרנינג אפור והיא בהתה בעיניי. רכנתי ונישקתי אותה על שפתיה. "אני אוהב אותך." היא הסמיקה והוצאתי סווטשירט ועזרתי לה לשים אותו.
היא נראית כל כך.. שבורה.
עדינה.
לעזאזל, המלאך הקטן הזה נראה כאילו כרתו לו את הכתפיים ולקחו ממנו את האושר.
הרמתי אותה והיא חיבקה אותי.
ירדנו למטה ודומיניק בחן אותה ואז אותי. "הכל בסדר.." היא מלמלה והסתכלה עליו. "אני לוקח אותה למקום שירגיע אותה, נחזור עוד מעט." אמרתי בשקט והוא הנהן.
לקחתי אותה לרכב שלי והושבתי אותה במושב הנוסע. נישקתי את מצחה, אך היא פשוט בהתה באיזשהו נקודה. נאנחתי וחגרתי אותה.
הקפתי את הרכב והתיישבתי במושב הנהג. דמעות זלגו מעיניה וליטפתי את ידה. "יש לך.. משהו?"
"כמו סמים?" היא הנהנה והנדתי בראשי. "וגם אם היה לי לא הייתי נותן לך. זה טעות, אלה. את לא חושבת על מה שאת עושה. על ההשלכות של זה. את פחדת מזה." היא נשכה את שפתיה בחוזקה ונעצה את הציפורן של האגודל בעור שבאצבע. "אלה, אל תעשי את זה."
"אני רק צריכה להרגיש משהו." קולה נשבר ועוד דמעות זלגו מעיניה. "אני רק צריכה להרגיש משהו," חזרה על עצמה בשקט. המשיכה לבהות באיזו נקודה מחורבנת עד שליטפתי את הירך שלה. היא הסתכלה עליי ובלעה את רוקה.
חניתי בחנייה של החוף ויצאתי מהרכב, הוצאתי אותה והרמתי אותה על גופי.
היא עצמה את עיניה ונתנה לי ללטף את ראשה ושאר גופה. "כואב לי, ריס."
"אני כאן איתך." לחשתי לה וירדתי לכיוון הים, התיישבתי על החול שהיא מעליי ונישקתי את שפתיה. וורודת ותפוחות, היא נשכה אותם הרבה במהלך הנסיעה.
"אני רוצה שתצרחי, אלה. את כל הכאב שלך תצרחי."
"עכשיו?" הנהנתי וסובבתי אותה לכיוון הים. "תצרחי את כל מה שאת מרגישה, תוציאי את הכאב שלך, את הקושי שלך. את כמה שאת כועסת-" התכוונתי להמשיך אבל היא צרחה, צרחה חזק שסביר להניח שכל מי שגר באזור עוד מעט יהיה שם. היא צרחה עד שהקול שלה נגמר ואז התנשפה והסתובבה אליי. נישקתי את הדמעות שזלגו על פניה וצווארה וחיבקתי אותה. "אני גאה בך. אני אוהב אותך, אלה."