"אה, לא התחלנו כבר?" שאלה זואי בפה מלא ומבט אשם וכולנו צחקנו.

האוכל היה מצוין, הם באמת חשבו על הכל, היה המון בשר, צ'יפס, פיתות, חומוס, סלטים, בירות, יין וכל מה שהופך את העל האש למושלם, וזה כולל מרשמלו.

"זה הפלאפון שלי" קראתי בזמן ששמעתי את המגינה מתוך התיק שלי ורצתי לענות. הושטתי את ידי אל התיק ולפתע קפאתי כשהבחנתי בנוצה גדולה ושחורה, כמו של עורב שהייתה מונחת על התיק. לא יכולתי לזוז גם אם רציתי, הדם בגופי קפא והקושי בנשימתי הלך וגבר. הרגשתי מחנק, לא הצלחתי לנשום, הגוף שלי החל לרעוד לאט, לאט והכל נהיה סביבי שחור, ממש כמו הנוצה. הרגשתי את ידו של דניאל על ידי, ראיתי במטושטש את פניו, את שפתיו זזות ומדברות אלי אך לא שמעתי כלום. לאחר זמן שנראה לי כמו נצח, התחלתי לשמוע שוב, הרעידות החלו להיחלש והמים שאבי שפכה על פני קיררו את עורי והחלישו מעט את החום שהתפשט בכל גופי.

"קים? קים!" קולו המלא בפניקה של דניאל חלחל אל תוך אזני ויכולתי לשמוע את הרעד בקולו העמוק.

"דניאל" לחשתי מבולבלת, לא מבינה איך ומה קרה לי

"קים את בסדר?" מצחו של דניאל היה חרוש בקמטים של בלבול ודאגה

"אני בסדר" לחשתי

"האמבולנס בדרך" ג'וני הופיע לידנו

"אמבולנס?" הפניתי אליו את מבטי

"הם יגיעו תוך כמה דקות" אמר

"לא" מלמלתי והתחלתי להתנשם בכבדות "שום אמבולנס, לא אמבולנס!"

"את לא נראית בסדר קים" אמרה אבי "את צריכה לראות רופא"

"שום אמבולנס!" הגברתי את קולי הרועד

"בסדר, בסדר" לחש דניאל ותפס בפני "שום אמבולנס"

"דניאל" החלה לומר רובין מאחוריו

"אבל את חייבת שיבדקו אותך קימי" הוא המשיך "תני לי לפחות לקחת אותך לשם בעצמי"

"בלי אמבולנס, בלי בית חולים, בלי רופאים" אמרתי "אני בסדר"

"אבל קים" החלה לומר אבי

"קח אותי למלון" הפניתי את מבטי לדניאל "בבקשה"

"בסדר" הוא הנהן לאחר כמה שניות של מחשבה "בואי" אמר והרים אותי בזרועותיו

"דניאל מה אתה עושה? היא צריכה לראות רופא" אמרה אבי

"היא תיבדק במלון, במיטה שלה, שלנו, שם תרגיש מוגנת" אמר דניאל והחל ללכת אל האוטו

"אתה רוצה שנבוא איתך?" שאלה אבי והלכה אחריו בזמן שלקחה את התיקים שהבאנו איתנו ושמה אותם בתוך האוטו

"לא זה בסדר, תישארו כאן ותיהנו לכם" הוא הכניס אותי לאוטו ומיהר להתיישב במושב הנהג

"בסדר" אמרה אבי "תגיד לי אם תזדקקו למשהו"

רואה לך בעינייםWhere stories live. Discover now