רואה לך בעיניים

פרק 8

"תומאס" קול נשי נשמע מאחורינו ואני ותומאס הסתובבנו לראות במי מדובר.

מאחורינו הופיעה אישה צעירה וגבוהה בעלת עור שזוף ושיער בצבע שתני עם עיניים בצבע זית. היא החזיקה בידיה ילד קטן שאני מניחה שהיה בנה. היה לו צבע עור ושיער כמו שלה ועיניו היו בצבע קרמל.

"מריאן" תומאס קם ממקומו והתקרב אליה, נשק קלות לשפתיה ולקח את הילד הקטן על ידיו "היי קטנצ'יק" תומאס חייך אליו וחיבק אותו חזק

"אבא" הילד צייץ וחיבק אותו חזרה

"קים" תומאס קרא לי ואני קמתי ממקומי וניגשתי אליהם בחיוך

"תכירי, זו מריאן אשתי" הציג

"נעים מאוד" היא חייכה

"וזה הבן שלנו ג'ון, בן שלוש" הוא חייך אל הילד היפהפה שחייך אליו חזרה ורק עכשיו שמתי לב לדמיון המדהים ביניהם, אותן העיניים, אותו החיוך ואותן הגומות החמודות שהופיעו על פניהם כשחייכו.

"נעים להכיר אתכם" חייכתי בנימוס

"אז מריאן" פנה אליה תומאס "במה זכינו שאנחנו רואים כאן את שניכם?"

"ג'ון הקטן רצה לראות איפה אבא עובד אז באנו הנה כדי לראות אותך ולהגיד שלום" הסבירה.

"התגעגעת לאבא קטנצ'יק?" תומאס פנה אל בנו שהנהן אליו בחיוב

"חשבנו שתוכל לפנות קצת זמן בצהריים כדי שנוכל ללכת לאכול ביחד" אמרה לו מריאן

"זה יהיה נפלא" חייך אליה תומאס "קים את חושבת שנוכל לעשות הפסקה לאיזה שעה בצהריים?" הוא פנה אלי עכשיו

"בטח" אמרתי מיד "זו הפסקת הצהריים שלך תעשה בה מה שאתה רוצה"

"מעולה" הוא חייך ונשק למצחו של ג'ון "אז בצהריים נלך לאכול ביחד"

"בסדר" בנו חייך אליו

"טוב אבל עכשיו אבא צריך לחזור לעבוד כדי שיוכל לבוא אתכם בצהריים, בסדר?" אמר לו תומאס ובנו מיהר להניד את ראשו בשלילה "לא!" הוא קרא

"ג'ון חמוד אבא צריך לעבוד עכשיו, ניפגש איתו בצהריים" אמרה מריאן במתיקות

"לא רוצה" הוא משך בכתפו ועשה פרצוף חמוץ

"ג'וני" תומאס הביט בו במבט חסר עונים, הוא פשוט לא יכול לעמוד בפניו.

"יש לי רעיון" אמרתי לפני שקלטתי בכלל מה אני עושה "גם ככה עד שלא יהיו לנו מאבטחים ועד שהמלון לא יתחיל לפעול אז אין לנו באמת מה לעשות כאן כל כך, אז מה דעתך שאבא יבלה אתכם את כל שאר היום?" פניתי לג'ון הקטן בחיוך והלהבתי אותו "תחשוב על זה, ללכת עם אבא ואמא לאכול צהריים ואז לבלות אתם במשך יום שלם!"

"כן!" צרח ג'ון הקטן ועיניו נצצו כשהוא חייך אלי

"אבל כדי שאבא יוכל לעשות זאת" המשכתי לומר "הוא צריך לחזור לעבוד עכשיו"