"את לא רוצה לאכול משהו לפני שאת הולכת?" הוא שאל בזמן שלקחתי את התיק והלכתי אל המעלית

"לא רעבה" קראתי "ניפגש בערב"

ירדתי במעלית וכשיצאתי מתוכה בירכתי לשלום את דונה והלכתי ישר לתומאס

"בוקר" אמרתי והתיישבתי לידו על הכורסאות בלובי

"בוקר" הוא מלמל ולגם מהקפה שלו

"מצאת מועמדים חדשים?" שאלתי

"עוד 36, הם יתייצבו למבחנים בשבוע הבא" ענה

"מעולה" אמרתי "טוב קדימה בוא נתחיל" פתחתי את התיקייה הראשונה בערימת התיקיות שהיו מסודרות לפי סדר הבחירה שלנו מהכי פוטנציאלי להכי פחות.

"היידן קלארק" הקראתי "מגיע אלינו מניו יורק, בן 27, נשוי במשך שנה, מאבטח לשעבר של מועדוני אופנועים"

"נשמע קצת מפוקפק לא?" אמר תומאס

"הוא לא חבר במאפיה או משהו כזה הוא בסה"כ היה מאבטח במועדון"

"מועדון אופנועים" ציין תומאס

"הוא לא שם יותר נכון? אם הוא בא לכאן סימן שהוא מחפש משהו אחר, שונה"

"אולי" הוא אמר

"ותסתכל על תוצאות המבחנים שלו" אמרתי "בקרב מגע והגנה עצמית הוא יצא עם הכי הרבה נקודות. הוא מהיר וחזק מאוד ונלחם בתבונה, חד הבחנה, יש לו אינסטינקטים מעולים והוא חושב פעמיים לפני שהוא תוקף"

"מרשים" אמר

"אני רוצה שתעשה עליו בדיקת רקע מקיפה, אם נראה שהכל תקין נזמין אותו לראיון אישי ואם גם זה יעבור חלק נוכל לקבל אותו" אמרתי

"אין בעיה, הבא בתור" אמר תומאס

"ריימונד סמית' מויסקונסין, נשוי שנתיים עם תינוק" הקראתי "אינסטינקטים מעולים, דרך מחשבה מעניינת, לא הכי חזק אבל מהיר מאוד, חושב לפני שהוא תוקף. אני רוצה את אותה בדיקה גם עליו"

"הלאה"

"וויליאם בונד" הקראתי

"מה כמו ג'יימס בונד?" גיחך תומאס, כאילו שאם שם כמו שלו יש לו זכות בכלל לצחוק על אחרים.

"לפי הנתונים שלו אכן כן, לבן אדם יש נתונים מעולים. הוא חכם מאוד, יש לו דרך מחשבה טובה, הוא ממוקד, חושב מחוץ לקופסה, עבר את מבחני ההגנה העצמית"

"מה המצב המשפחתי?" שאל

"גרוש פלוס שניים" אמרתי "מגיע אלינו ממינסוטה"

"נחמד" מלמל תומאס

"איך התיקים האישיים שלהם?" שאלתי

"נקיים" ענה

"מעולה, תקבע איתם פגישות אישיות ואם הכל ילך כמו שצריך נקבל אותם"

"אין בעיה" אמר תומאס

רואה לך בעינייםWhere stories live. Discover now