"חשבתי על משהו" אמר דניאל כשנכנסנו אל בית קפה קטן בדרום-מרכז העיר.
"על מה?" שאלתי
"תראי, יש לי מלון חדש שהקמתי פה קרוב, במרכז העיר" הוא סיפר "אנחנו מגייסים עכשיו צוות עובדים והכל. מה דעתך לעבוד שם?" הציע
"מה?" גבותיי זינקו בהפתעה "למה אתה רוצה שאעבוד שם?"
"ככה תהיה לך עבודה קבועה נוספת שגם תכניס לך כסף טוב וגם יהיה לך מקום לגור בו מכיוון שמגורים זה חלק מההטבות שרשת המלונות שלי מציעה לעובדים שלה, וזה כולל ארוחות וכולל הכל"
"אתה ממש דפוק אמרו לך את זה פעם?" אמרתי בפה פעור "אתה לא יכול פשוט לבוא ולנסות לסדר לי את החיים דניאל, זה לא עובד ככה"
"אני בסה"כ מציע לך עבודה קבועה בתנאים טובים, אני לא רואה מה הבעיה עם זה"
"אתה באמת לא רואה מה הבעיה עם זה?" אמרתי
"בבקשה קים, לפחות תנסי" ביקש "תני לזה צ'אנס ואם תראי שאת לא רוצה לעבוד בזה יותר ולרדת מכל הרעיון הזה אני אסכים, אבל לפחות תני לזה הזדמנות"
"אני לא האישה הקטנה שלך שאתה צריך לדאוג לה לעבודה" אמרתי
"אם היית האישה שלי לא הייתה צריכה לעבוד אפילו דקה" הוא נעצר וסובב אותי אליו והסתכל עמוק לתוך עיני "אם היית שלי הייתי דואג שלא יחסר לך כלום ומפנק אותך בלי סוף ולא היית צריכה לחלום אפילו על ללכת לעבוד"
"טוב" מלמלתי מופתעת מההצהרה שלו "אבל אני לא"
"קים" מבטו היה רציני
"עבודה קבועה?" חזרתי על דבריו
"כן" הוא הנהן
"וזה לא רק תנאים מיוחדים בשבילי? גם אצל שאר העובדים יש את אפשרויות המגורים והאוכל וכל זה?"
"בהחלט" הוא חייך והמשיך להתקדם "ככה זה בכל רשת המלונות שלי"
"אם כך" הרהרתי רק עוד רגע אחד, אם כי ידעתי כבר שאין מצב שאני יכולה לסרב להצעת עבודה מדהימה כזאת "אז בסדר" הנהנתי
"באמת?" חיוכו התרחב
"כן" לא יכולתי שלא לחייך חזרה
"יופי" הוא ניסה להסתיר את ההתלהבות שלו בזמן שהתיישבנו בשולחן שבדיוק התפנה "עכשיו בואי נאכל משהו, ואחר כך נדאג לשאר הדברים"
"שאר הדברים?" הרמתי גבה לעומתו
"אסביר אחר כך, קודם נאכל"
***
"יש משהו שאת צריכה לקחת מהמקלט או שאנחנו יכולים ישר לעבור אל המלון ולדאוג לך לתפקיד ולמגורים"? דניאל שאל כאשר נכנסנו חזרה אל מכונית שלו לאחר ארוחת הבוקר בבית הקפה
"אין שם שום דבר חשוב" משכתי בכתפיי "תיסע ישר למלון"
"בסדר" הוא התניע את הרכב ויצא מהחנייה
YOU ARE READING
רואה לך בעיניים
Romanceספר ראשון בסדרת ״החלון לנשמה״ "יש בעולם הזה שני סוגים של אנשים. הסוג האחד הוא הסוג חסר הדאגות, הנינוח, זה שלא חסר לו שום דבר בחיים. כל עוד אתה לא מהסוג הזה אתה נחשב לסוג השני. טוב, אז אני שייכת לסוג השני." מאז ילדותה חיה קים ברחובות, מסתדרת אך ורק ב...
