רק אתה

22

****נקודת מבט דור***
אני יודע שאני מגוחך.
אני יודע שלא הייתי צריך לקרוא לה חיית מחמד הבוקר הזה.
אני יודע שמגיע לי הריתוק של אמא שלי.
״אמא! את לא פאקינג רצינית!״ האם בכל זאת צעקתי עליה?
בהחלט כן.
״אני מאוד רצינית דור! פעם הבאה תלמד לסתום את הפה שלך!״
״נמאס לי מכל המשפחה המזדיינת הזאת!״
אמא שלי רתחה. עם זה יכלתי להסתדר.
אבל אז צער עמוק הופיע בעינייה, וכבר הרגשתי שאני עומד לרדת על הברכיים ולבקש סליחה.
״ככה חינכתי אותך?!״ היא צרחה,שתקתי. לא היא לא,
״תענה לי דור!״ דמעות נקוות בעינייה של אימי.
זה הרגע שהלב שלי נשבר.
אני נשמע כמו נמושה,לעאזזל.
״אמא.״ חיבקתי אותה מייד ״אני מצטער, אני נשבע שאני מצטער על כל מילה שיצא לי מהפה היום. בסדר? אל תבכי.״ ״אני מרותק. בסדר. אני אהיה מרותק כמה שתרצי אמא. אבל אל תבכי, אוקיי?״
הזעם חזר לעיניה של אימי והדמעות נעלמו מעייניה.
העדפתי את המצב הזה,בכל מקרה.
״שלא תעז אפילו לצאת ללא ידיעתי! והיום אתה תבקש מאמה סליחה יפה מאוד בארוחת הצהריים! אתה יודע כמה זמן לקח לי להתקדם איתה שלב ביחסים? כמה זמן לקחתי לשכנע אותה לא לקרוא לי גברת תמר?!״ היא רצתה להרוג אותי.
שוב דמעות נקוו בעייניה. אלוהים,אני לא מסוגל לראות את אמא שלי בוכה.
״לפעמים, שהיא איתי בחדר, אני חושבת כמה הייתי רוצה שילדה כמוהה תהיה הבת שלי. כמה שהייתי רוצה שלאמלי תהיה חברה אמיתית כמוהה, אחות כמו שהיא ביקשה.
כמה שהייתי רוצה שנתקרב יותר. ואתה פשוט, הרסת.״ ״אני רותחת, דור. לך לבית הספר.״ ״בסדר,אמא.״
חטפתי את התיק, ובדרכי לצאת החוצה לאיימי שכועסת לא פחות כי היא הייתה צריכה לחכות לי,ידעתי שעשיתי טעות איומה.
ועצומה, כלכך עצומה. לכל הרוחות.
נקודת מבט אמה
ישבתי על הספסל וקראתי ספר לזמן-מה, עד שהרגשתי נגיעה קלה בכתף והרמתי את ראשי. זו הייתה איימי.
״היי!,אמה. למה לא באת איתנו בבוקר?״ ״אהה..לא ידעתי שתרצו. אתם יודעים..בגלל כל מה קרה עם גוני,וכל זה. ראיתי שהוא עוד מסתובב איתכם,אז חשבתי..״ ״אוי,אל תזכירי לי. זה הכל אלסייה המפגרת הזאת. אני באמת לא מבינה מה הבעיות שלה, מי ממשיך להסתובב עם מטרידן?״ הנהנתי את ראשי קלות, מרגישה שאבן מליבי הוסרה.
״בכל מקרה, שאר החבורה התנתקה ממנו לגמרי. מקודם דיברתי איתו, שראית אותנו? רק כדי להבהיר זאת.״ ״תודה איימי. אני באמת מעריכה את זה.״ ״זה שום דבר! אם הייתי יודעת לפני הייתי בועטת לו בישבן החוצה. נו,אז את באה?״ ״כן, כן.״ ואז חשבתי לרגע, נזכרתי. שיט. ״לא,רגע! איימי, דור שם?״ ״כן..״איימי כיווצה את גבותיה בבילבול. ״אה..אוקיי..״ לא רציתי להראות פחדנית ולא לבוא רק כי הוא שם. אז נדחקתי אחרי איימי בהליכה איטית. איימי אפילו שמה לב וצחקה. ״את נראת כאילו את הולכת למשפט כנגדך. תרגעי, הכל טוב.״

יום כיפור כמובן לא יעלה פרק, (מחר אם אני אספיק בבוקר אז בבוקר.)
תזכירו לי אחרי יום כיפורר? חג שמח וגמר חתימה טובה 3>>