חזרה לנקודת מבט של אמה.
קראתי את הספר שלי עד שאיזה בחור ניגש אליי,
ובחנתי אותו בדקדקנות.
״היי?״ אמרי בקול שקט,
׳הבחור׳ היה יפה.
זאת אומרת- ממש יפה.
היו לו עיניים כחולות וגופו היה חסון וגדול, שיער ארוך וגולש לצד.
אבל הוא לא היה יפה כמו דור.
׳למה אני חושבת על זה בכלל?׳ המחשבה עלתה בראשי, ומיהרתי לסלק את אותה מחשבה על דור.
טיפשה.
״היי״ הוא ענה ובאותה שאיפה אמר
״רוצה שאעשה לך סיור בבית הספר?, קוראים לי גוני, אגב.״
חייכתי חיוך קטן.
״ולי אמה.״ מיהרתי לקום והכנסתי את הספר לתיק במהירות.
הוא התחיל ללכת והלכתי אחריו, עד שנתקלתי בדור פתאום.
נו, איזה יופי. נכון?
״אה-..״ מיהרתי להתנער ממנו ולחזור ליד גוני שהביט בדור במבט זועם.
כיווצתי את גבותיי ומיהרתי לומר ״הכל בסדר? אתם מכירים..או משהו?״
בבקשה שהם לא מכירים.
בבקשה שהם לא מכירים.
״לא.״ גוני מיהר לומר וגבותיו של דור עלו בהפתעה.
הם המשיכו לנעוץ זה בזה מבטים.
מה, לכל הרוחות, קורה כאן?
YOU ARE READING
רק אתה
Romanceהיא הייתה תמימה,יפיפייה,גם אם היא לא יודעת את זה. היא האמינה באהבה בכל ליבה. היא גדלה בבית יתומים וסוף כל סוף אימצו אותה בגיל 16. הוא היה יפה תואר,וכולן נפלו לרגליו,ואהבה בישבילו זו סתם מילה שהמציאו.
