אני אמלי והחברות שלה צפינו בהמון סרטים.
טוב,לדעתי שלוש סרטים ללילה זה פרס!
בבית היתומים היו לנו רק שלושה אפשריות ואני זוכרת את הסרטים בעל פה.
אבל עדיין המשכתי לראות אותם, אהבתי לצפות בסרטים.
אבל היום אמלי פערה פה שלא הכרתי את הסרטים
׳הנוקמים׳,׳ילדות רעות׳ ו׳מואנה׳,כך שהכריחה אותי לשבת ולצפות בכולם עד ארבע לפנות בוקר.
הסרטים היו מדהימים. טוב,ואלי תצחקו, אבל בכיתי במואנה,
סבתא שלה המסכנה.
"את יודעת שהחלום שלי הוא להיות שחקנית?״ פלטתי והתחרטתי מיד. אמלי פערה עיניים בהתלהבות ואמרה בלחש בגלל שכל החברות שלה נרדמו, ״באמת?״ הנהנתי. כבר אמרתי את זה,ואמלי חמודה. מה יכול להשתבש?
״גם שלי! אני וחברות שלי במגמת תאטרון בבית הספר.״
ואז פתאום כאילו נדלקה לה נורה.
״אולי תצטרפי גם למגמה?!״ צעקה בהתלהבות וסימנתי לה להיות בשקט.
זה היה רעיון מצוין,אבל לא ידעתי איך לומר לתמר לרשום אותי לשם, במיוחד שאמרתי לתמר שאני רוצה להרשם למגמת ביולגיה כששאלה אותי לאיזה מגמה.
לעתיד,אתם יודעים.
״אמלי,תודה שאת מציעה, אבל אני רוצה ללכת למגמת ביולגיה״
השפלתי את עיניי לרגע והיא החמיצה את פנייה.
״נו,ואיפה הבעיה פה?.."
"תוכלי לשלב. זאת אומרת,זה קשה.. אבל..״
״מה?״
״לשלב מגמות! בית הספר שלנו ״מיוחד״״ היא גילגלה עיניים ״ונותן לתלמידים בחירה לשלב שתי מגמות. תודה לאלוהים,זה לא חובה.. אבל אם את כלכך רוצה את ביולגיה והחלום שלך הוא משחק..״
זה היה רעיון מצויין. לעאזזל, לא היה לי שום טיעון נגדי.
אבל איך אבקש מתמר? כבר אמרתי לה שאני רוצה את מגמת ביולגיה.
״לא נעים לי לבקש שוב מתמר..״ ״שטויות! אמא שלי תתרגש שאת חרוצה ומוכנה לעשות שתי מגמות. היא רצתה שגם אני אעשה,וניסיתי, אבל לא עמדתי בזה.״ ״תאמיני לי שהיא תשמח. בקיצור,תבקשי ממנה מחר בארוחת הערב?״
״למה את כלכך נמרצת שארשם למגמת תאטרון?״ ״כי אני שם! ואין הפרדת גילאים, אז ניפגש כל הזמן.״ צחקתי בשקט.
״בסדר,אבקש ממנה מחר בארוחת בבוקר. אני הרי אמורה להתחיל את הלימודים בשבוע הבא. אני מקווה שזה לא מאוחר מידיי.״
״תאמיני לי שזה לא. הבית ספר שלנו, אוהב תלמידים שבחורים בשתי מגמות. הם לא יסרבו, כי במגמת תאטרון יש המון מקומות פנויים,וכמובן שאמא שלי השיגה לך מקום בביולגיה. זו לא בעיה.״ חייכתי אליה, חיוך אמיתי.
ואז אמרתי במין צער
״אני אעלה לחדר שלי לישון בסדר? אנחנו צריכים לקום עוד שלוש שעות.״ ״כן. לילה טוב״ היא חייכה חיוך מתוק. ״לילה טוב.״ חייכתי בחזרה, יצאתי מהחדר ועליתי לחדר, שלקח לי פחות זמן לחפש הפעם,תודה לאל. כי אני דיי בטוחה שהמשרת,זאת אומרת,שון, כבר הלך הביתה.
נכנסתי לחדר
ובין רגע צנחתי על המיטה שהבנתי כמה אני עייפה.
****
אני מרוצה מהפרק (:
YOU ARE READING
רק אתה
Romanceהיא הייתה תמימה,יפיפייה,גם אם היא לא יודעת את זה. היא האמינה באהבה בכל ליבה. היא גדלה בבית יתומים וסוף כל סוף אימצו אותה בגיל 16. הוא היה יפה תואר,וכולן נפלו לרגליו,ואהבה בישבילו זו סתם מילה שהמציאו.
