רואה לך בעיניים

פרק 2

"אפשר לעזור לך?" הקול הזר מאחורי דיבר בזמן שהסתובבתי אליו וזרקתי לעברו את המברשת שהייתה בידי "אח" הוא גנח בזמן שהיא פגעה בו, ואני פערתי את עיני לרווחה כאשר קלטתי מי נמצא בחדר. דניאל.

"אתה" התנשמתי בתדהמה, קולי היה צרוד

"את" הוא גירד בראשו בכאב

"מה אתה עושה כאן?" שאלתי מיד

"מה אני עושה כאן? זה החדר שלי. מה את עושה כאן?"

"אני.." התחלתי לומר אבל אז קלטתי שאין לי באמת מה להגיד "באתי לראות אותך" חייכתי חיוך מזויף. אני לא מאמינה שמכל הדברים שיכולתי להגיד, המוח שלי בחר להגיד את זה.

"מה את אומרת?" הוא הרים גבה בשעשוע "אוקי, אז לשקר את לא יודעת"

"לא, כי אתה ממש כשרוני" נחרתי בבוז

"עדין לא אמרת לי מה את עושה פה" הוא אמר

"זה לא עניינך" יריתי לעברו

"אני חושב שבעקבות זה שאת הופעת לך משום מקום בחדר שלי, יוצאת מהאמבטיה שלי עטופה בחלוק, הופך את זה לענייני" הוא אמר בשעשוע "דרך אגב, לא שאני לא נהנה מהנוף, אבל כדאי שתסגרי אותו" הוא הצביע לעברי. מיד נדרכתי והידקתי אותו חזק עם החגורה אל גופי.

"את חמודה כשאת לחוצה" הוא חייך והתקרב לעברי

"אם עוד פעם אחת תקרא לי חמודה אני אדחוף לך את האף לתוך המוח" נרתעתי לאחור.

"את מפחדת ממני?" הוא שאל בקול חלש יותר

"ממש" גלגלתי את עיני "רק אתה מכל האנשים בעולם תפחיד אותי" צחקתי בעצבנות

"אז למה את נרתעת ונסוגה לאחור?" הוא שאל

"אני אוהבת את המרחב האישי שלי" אמרתי

"זה לא מסביר את הרתיעה שלך" הוא ענה

"אני לא נרתעת" התעצבנתי

"באמת?" הוא צעד עוד צעד אחד לעברי ובלי לחשוב אפילו צעדתי מיד לאחור

"רואה? נרתעת" הוא אמר

"טוב, מה אתה רוצה ממני?" שאלתי, ובכל צעד נוסף שלו לעברי המשכתי ללכת לאחור, עד שלבסוף נצמדתי אל הקיר והוא הקיף אותי בידיו משני הצדדים, נשען על הקיר, פניו כל כך קרובות אל פני.

"תגידי לי מה את עושה כאן באמת" קולו היה חלש וצרוד

"אני" התנשמתי בכבדות, מנסה להתרכז ולמצוא את המילים שברחו מראשי. איך הוא מצליח להשפיע עלי ככה?

"את?" הוא זירז אותי

"אני" לקחתי נשימה עמוקה ושאפתי את ריחו המשכר, ריח גברי וטבעי, ריח של דניאל מעורב עם בושם כלשהו "אני הולכת" אמרתי לבסוף ומיד התכופפתי אל מתחת לידיו ומיהרתי לכיוון המקלחת