היה חשוך למטה והלכתי ישר אל חדרו של לוקאס. דפקתי שלוש פעמים לפני שאני אכנס.. לא שמעתי מענה אז פתחתי את הדלת בעדינות ובשקט.. אולי הוא ישן.. רק רציתי לוודא שהוא בסדר.
החדר היה חשוך.. עשיתי צעד לבפנים ונסיתי לראות משהו בחשכה. לא היה איש בחדר..מלבדי. הריצפה בחדרו יותר קרה מהפעמים קודמות.. שמתי לב לזה רק עכשיו. עברתי ליד מדף הספרים שלו והבטתי בכל הספרים שיש לו.
התיישבתי על קצה המיטה של לוקאס. החלטתי לחכות לו אולי יגיע ולא יהיה שיכור.. ונוכל לדבר קצת.
הייתי עייפה נורא אבל ידעתי שלא ארדם כאן. נשכבתי על גבי ועצמתי את עיניי בחשכה.
תחושה נעימה חלפה על לחיי ולאחר מכן על השיער שלי.. פקחתי את עיניי ומולי אני רואה את לוקאס שמלטף את השיער שלי בחיוך. קמתי לישיבה בבהלה. נרדמתי?! שיט, לא הייתי צריכה לחשוב שלא ארדם.
"אני מצטערת לא התכוונתי להירדם כא-" לוקאס קטע אותי. "הכל טוב.. הבנתי שורוניקה ישנה כאן" אמר וקולו היה רגוע.
קמתי מהמיטה במהירות. "אני אלך" אמרתי לו. וכבר שכחתי על כל דבר שרציתי לומר... לשאול.. ולדבר.
"למה היית כאן?" שאל אותי לפני שהספקתי לעשות צעד.
"אתה.. אתה כבר יומיים הולך ונעלם עד הערב." בקולי הייתה דאגה. שילוותי את ידיי.
"כן יש לי עוד עבודה במקביל.. וקצת קשה לשלב ביניהם" השיב לי. הוא מדבר ברוגע כאילו לא קרה כלום אתמול.. הוא היה שיכור יכול להיות שהוא פשוט לא זוכר דבר.
"כן.. כן.. שכחתי" תירצתי למרות שבאמת שכחתי.
לוקאס נעמד זקוף מולי ושילב את ידיו בדיוק כמוני.. מתחת לחזה.
"רצית לדבר?" שאל.
"כן.. אבל זה יכול לחכות למחר." השבתי לו.
"תכנית.. מחר כבר הגיע" השיב לי בחזרה
"מה?" גיכחתי בלי הבנה.
לוקאס הוציא ממכנסיו טלפון והראה לי את המסך.. ואת השעה.
"ארבע לפנות בוקר?!" זעקתי בלחש. מתי הזמן הספיק לעבור?.
"אז אני מבין שאפשר לדבר?" אמר בחיוך. קולו היה רגוע.. לא כמו לפני יומיים שהיה ללא רגש.
התיישבתי בחזרה על המיטה של לוקאס וחיכיתי שהתיישב גם כן. כך עשה, הוא התיישב בנוחות מולי.
"אני אפילו לא זוכרת על מה רציתי לדבר איתך" אמרתי לפתע כשהשתיקה גרמה לי לאי נוחות.
"נוכל לדבר סתם ככה על החיים אם תרצי" השיב לי.
הנחתי את רגליי על מיטתו בנוחות. "על החיים של מי נתחיל לדבר?"
שאלתי ממשיכה לחייך בחיוך מטופש.
לוקאס הרחיב את חיוכו הנוכחי וקם ממקומו.. הוא נעלם מהחדר וחזר תוך כמה דקות ספורות עם שתיי כוסות ובקבוק שמפנייה.
"רק ארבע בבוקר ואתה כבר רוצה לשתות?" עקצתי אותו.
"ככה נוכל להיות פתוחים יותר.. אני יהיה פתוח יותר" צחקק.
דווקא נשמע שיהיה כיף. הסכמתי להמלצה שלו ולוקאס מזג לי את הכוס הראשונה. לגמתי מהשמפנייה והטעם היה חמוץ מעט ומתוק בו זמנית.. החמיצות גרמה לצריבה מועטה בגרון והמתיקות הקלה על הצריבה מה שגרם לטעם להיות מושלם.
"נו.. ספר לי על העבודה שלך" התחלתי לצחקק בלי סיבה.. או שזה בגלל השמפניה.
"אין בעבודה שלי שום דבר מעניין. תספרי לי עליך.. " ביקש. החיוך שלי נמחק והצחוק שלי נחנק בתוכי. הוא רוצה שאני אספר לו עליי.. כמו שביקש מימני לפני שפגשתי את מתיאו שוב.. בשביל מה הוא רוצה לדעת?
האלכוהול שבתוכי התחיל להשפיע והרגשתי שאני משוחררת.. אני יכולה לספר לו.. אני רוצה שמישהו נוסף אדע.. במיוחד האדם שאני אגור איתו בזמן הקרוב.
"אני.. לא יודעת עם כדאי ש.. " מלמלתי בזמן שאני ממשיכה לשתות עוד כוס. הוא עושה את מה שאני עשיתי אתמול.. הוא רוצה שאני אשתכר ואהיה לי קל יותר לספר לו הכל.. יכול להיות?.
"מה אתה מנסה לעשות.. " שאלתי בלחש מושך והתיישבתי על ברכיי.
התשובה שקיבלתי מימנו הוא חיוך תמים. לוקאס נשכב ונשען על ידו, אוחז בכוס השמפנייה בידו השנייה.. והוא המשיך להביט בי בחיוך.
"למה אתה מסתכל עליי ככה?" המשכתי לגחך ולשתות.
"אני.. הכל מסובך לוקאס. העבר שלי מאוד מסובך והוא ישעמם אותך ואין לך שום סיבה לרצות לדעת על העבר שלי. אני מבטיחה לך" נשמעתי כמו מישהי שמנסה להסתיר משהו.. קיוויתי שלא יבין זאת.
"מי זה מתיאו?" שאל לפתע וגרם לי להלם. הלבהלב שלי נעצר במקום. מאיפה הוא יודע? יכול להיות שרוני.. או שון סיפרו לו משהו.
"מאיפה.. מאיפה אתה יודע..?" שאלתי בהלם.
"בערב שיצאנו למועדון את ו.. וורוניקה דיבתן חזק.. והקירות כאן מאוד דקים" התחיל לצחקק והצטרפתי אליו. הרגשתי הקלה.
"זה.. זה לא חשוב." ניסיתי להתחמק מכל שאלה שלו.
לוקאס נשכב על גבו והמשיך לאחוז בכוס השמפנייה שהתרוקנה במהירות. הנחתי את הכוס על ריצפת העץ.. כבר שכחתי כמה כוסות הספקתי לשתות. נשכבתי ליד לוקאס והבטתי אל התקרה הלבנה. הרגשתי שלוקאס הזיז את ראשו לכיווני.. הוא מסתכל עליי?
"את מסקרנת אותי.. " אמר בלחש כמעט מרדים.
"אהה" זעקתי לידו. "אתה מרדים אותי" נאנחתי. הנחתי את ידי קצת מתחת לחזה שלי.
"את יכולה לישון כאן אם לא נוח לך לישון עם ורוניקה.. אני יכול לישון על הספה." השיב לי בדאגה. "לא.. לא אני בסדר.. לא באלי לעלות לחדר אבל גם לא באלי לישון כאן" אמרתי לו ונראה שהיה מבולבל.. אני מבינה אותו אני לא יודעת מה להחליט לעשות.. להישאר או ללכת.
סובבתי את ראשי אל לוקאס ולא הופתעתי לגלות שהוא ממשיך להסתכל עליי.
"תישארי" לחש לי. קולו היה מלא תשוקה ו.. ישר נזכרתי בחלום שלי.. ראיתי את לוקאס ורציתי לדעת עם הנשיקה שלו באמת תהיה זהה לנשיקה של מתיאו.
עצמתי את עיניי בשביל לא לראות את עיניו הירקות. לפתע חשתי את ידו של לוקאס מזיזה קבוצת שיער שנימלטה על פניי. עיניי נפתחו בבהלה אך לא הראתי זאת. לוקאס נראה מושך נורא אך לא יכולתי לעשות דבר.. למרות כל הסקרנות שלי מהחלום הלוהט שלי.. לא הרגשתי שאני מסוגלת.. או שכן..
עצמתי את עיני שוב ונשכבתי על הצד לכיוונו של לוקאס. לוקאס המשיך ללטף את פניי ושיערי , זה היה נעים..ניסיתי לא לפלוט שום יבבה מגרוני.
הייתי עייפה נורא אבל המיטה של לוקאס הייתה חמימה ונוחה.
לא תיכננתי להירדם כאן שוב אבל לא יכולתי להתנתק מהמיטה. ידו של לוקאס נעלמה מפניי אך לא היה בכוחי לפקוח את עיני בשביל להבין למה הפסיק.
YOU ARE READING
שומר הראש שלי
Romanceספר שני בקרוב *גמור* הפחד הכי גדול לאבד את מי שאוהבים, החיים מראים זאת פעם אחר פעם כשהאנשים שאהבת נעלמים מחייך בידיע שהם לא יחזרו לעולם גם אם ירצו זאת. אהבה.. תחושה נעימה שגורמת לך להיות מאושרת ובו זמנית עצובה. אהבה לא צפויה שצצה מול עיניך בלי הסבר...
