יותר מתמיד

223 9 0
                                    

- נקודת מבט של אייס -

לא אשקר שלראות אותה אוכלת את ההמבורגר סיפק אותי בצורה אחרת, היא קטנה כל כך, לא יזיק לה להכניס משהו לקיבה.
הגוף שלי עדיין לא רגוע מהסצנה שהייתה כאן עד לפני כמה שעות, הרגשתי צורך מטומטם לסמן דומיננטיות, לצרוח שהיא שלי.
אבל זה לא הרגיש נכון.
לא כשזו הסיבה.
לא רציתי לתת לאגו הגברי שלי להכנס לתמונה, תיארתי לעצמי שהיא עברה הרבה זוועות אם מצאנו אותה במועדון הזה היום, לא אגרום לכך שאהיה עוד אחת מהזוועות הללו.
״זה היה הדבר הכי טוב שאכלתי״, דילן נשענת אחורה, עם ידייה על הבטן והפרצוף המותש היא נראית כמעט כמו אישה בהריון.
אני מגחך וליה נרתעת, מה קרה?
זרקתי לה מבט שואל, חושש, מנסה להבין מה גרם לשינוי אווירה חד מהצד שלה.
״כן, מסכימה״, היא אומרת לדילן, מתעלמת בצורה ישירה ממני.
״חשבתי שאולי עכשיו כשהכל הסתדר, אפשר לטייל טיפה? האזור פה יפה בחלקו״, הרעיון שדילן הציעה די קרץ לי, אבל העובדה שיש לי מציאות שאני צריך לדאוג לה גורמת לי לסרב.
״לא״.
״מה?״, אפשר לחשוב שהיא תכף תבכה, ״למה לא?״.
״כי יש לי חיים דילן״, אני מרים גבה כמובן מאליו.
״אנחנו חוזרים הביתה?״, הקול של ליה גורם לי להתרכך מעט.
״כן, עכשיו״, אני עונה.
החיוך שנמרח על פנייה יכול לחולל קסמים בעולם, נשבע.
״אתם ממש גרועים״, נחרה דילן בבוז.
ההתנהגות שלה הופכת להיות קשוחה לי ככל שהזמן עובר, אני עדיין לא הסבתי מקצוע לבייביסיטר.
״תארגנו את הדברים שלכן, אנחנו נצא בעוד רבע שעה״, אני מודיע ומנקה את האוכל מהשולחן.
״אין לי מה לארגן..״, הזאבה שלי לוחשת לי.
״אני יכול לסדר כמה דברים״, אני קורץ והיא מסמיקה בתגובה.
דילן קמה והולכת לחדר שלה, חוזרת אחרי מספר דקות עם שקית מלאה בבגדים שלבשה, ״מוכנה״.
״יופי, אם כך אז יצאנו״, אני לוקח את החפצים שלי ואת ידה של ליה ומתקדם לכיוון המכונית.
״אני לא מוותר, אני צריך להבין מה קרה היום. אני אניח לזה לזמן הקרוב עד שתרגישי בנוח לפתוח את זה בפניי אבל תקחי בחשבון שזה יקרה״, אני מתכופף להגיד לה תוך כדי הליכה והיא נרעדה לאור המילים.
הבאתי לחיצה ליד שלה, רציתי שתבין שאני לא רוצה ללחוץ אבל בו זמנית צריך תשובות.
״אני אנהג?״, דילן שאלה וזרקתי לעברה את המפתחות, אשמח שמישהו יעשה את הנסיעה המציקה הזאת במקומי.
כל הדרך דמיינתי את ליה אצלי בדירה החדשה, רציתי שתראה ממה התלהבתי כל כך.
הרעיון שהיא תהיה בחדר המיוחד שלי, גורם לי להתרגש כמו ילד קטן.
החיוך יהיה לה על הפנים, שווה הכל.
״יש לי הפתעה בשבילך״, אני רוכן אליה ולוחש באוזנה.
״הפתעה?״, היא מרימה גבות בהפתעה.
״כן״.
״איזו?״, היא סקרנית, ״אני אוהב אותה?״.
״אני בטוח שתאהבי״, חום ממלא לי את הלב.
״תגלה לי״, השרבוב שפתיים.. אלוהים.
״תצטרכי לחכות בסבלנות״, אני אומר ושם אוזניות לפני שהיא מצליחה להשחיל מילה נוספת ולשכנע אותי.
אני מחטיף מבט קטן לעברה ומתפוצץ מצחוק,
המבט הקרבי שעל פנייה, היא תהרוג אותי.
אני שם יד על כתפייה ועוטף אותה בזרועותיי, הריח שלה מזדחל אל אפי ואני נושם עמוקות, מתענג על זה.
ליה משעינה את ראשה על החזה שלי ונרדמת, אני מיד אחריה.

״הגענו״, כשדילן מעירה אותנו משנתנו, אני קצת נרגע למראה הסביבה המוכרת.
המכשיר שלי רוטט בכיס, הודעה מסקוט, כמובן.
- מתי אתה מחזיר את התחת שלך לעבודה?
מה דעתך על אף פעם?
- לא מצחיק, אני צריך אותך, הזוגיות שלי תלויה בזה. היא משגעת אותי.
אני צוחק וליה מתעוררת, היא יפה כל כך.
עוד רטט,
- הלוו??
הוא הבן אדם הכי אובססיבי שפגשתי מימיי.
אני מגלגל עיניים ומחזיר בהודעה משלי,
אחזור בימים הקרובים, אני בטוח שתשרוד.
- אני במקומך לא הייתי כזה בטוח..
״כזה דרמטי..״, אני ממלמל ומכניס את הפלאפון חזרה לכיס.
״מה?״, ליה שואלת.
״סקוט, הבוס שלי, מתגעגע אלי יותר מתמיד״, אני עונה ויוצא מהמכונית, היא אחריי.
״אני יכולה להבין אותו״, היא מגחכת.
״את באה אלי?״, ליה מביטה בעיניי,
ואני מרגיש איך אני נופל לתוכה, לתוך כולה.
״אבוא״, היא מביטה בדילן שעדיין יושבת בכיסא הנהג, ״את תסתדרי?״,
״ברור, אזמין מונית או אקח אוטובו״, דילן עונה בחצי חיוך שאפילו אני סקפטי לגביו.
ליה מהססת לכמה דקות ולבסוף נכנעת ויוצאת אחריי.
כשדילן מתרחקת מאיתנו אני נועל את האוטו ולוקח את הזאבה איתי.
״לאן אנחנו הולכים?״, היא שואלת, נכון. היא לא יודעת שעברתי דירה.
״להפתעה שהבטחתי לך״.
היא מקפצת כמו ילדה קטנה מהתרגשות ואני רק רוצה להצמיד אותה אלי ולנשק אותה.
כשאנחנו נכנסים אני ממהר למטבח וחוזר עם מגבת,
״בשביל מה זה?״, סקרנית כרגיל.
״לעיניים היפות שלך, אסור לך להציץ״, אני קושר את המגבת סביב ראשה ומנסה לעשות תנועות חדות, מוודא שהיא לא רואה כלום.
״אני לא בטוחה לגבי זה..״, היא מתחילה לדבר ואני עוצר אותה ומדביק נשיקה קטנה על שפתייה.
״את סומכת עלי?״, אני שואל בזמן שאנחנו צמודים.
״יותר מתמיד״
״אז בואי אחריי״, אני נעמד מאחוריה ולוחש באוזנה, מוביל אותה אל החדר שגורם ללב שלי לעצור מלכת.

הרס עצמי - Self DestructionWhere stories live. Discover now