𝕮𝖍𝖆𝖕𝖙𝖊𝖗 𝖙𝖜𝖔♕︎

565 30 13
                                    


אני שמחה להעלות את הפרק השני, אני ממש מקווה שתהנו ממנו...

אשמח לתגובות ממי שקורא את הספר(לא חייב להצביע אבל אשמח לביקורת ולתגובות)

מצרפת גם הפעם שיר לשמיעה במהלך הפרק🤗

❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎❥︎


⚠️TW התקף חרדה רמה 2⚠️

נ.מ סאם

"לא! אל תעזבו אותי ! עזרה שמישהי יעזור לי!" התעוררתי לקול צועק, זו בחורה, עם הקול הכי מתוק בעולם. מה קורה כאן? "שקט! אמצע הלילה כלבה!", שמעתי מישהו צועק לה בחזרה, איזה דפוק, אולי היא צריכה עזרה?! קמתי ממקומי ויצאתי מהאוהל-החלטתי ללכת לחפש את הקול הצועק, אני מצליח לגשש טוב בחושך מוחלט ולפי הנשימות ששמעו חזק הצלחתי לאתר את האוהל שלה, נכנסתי ושמעתי אותה מתנשמת יותר חזק, היא כנראה נבהלה.

"היי את" אמרתי לה, היא בקושי נושמת, שלחתי אליה ידיים להחזיק אותה, "היי אני כאן אני פה, מה קורה לך?" דיברתי אליה, לא ראיתי אותה אבל היא לא במצב טוב, שמעתי. "לא...ל...אא... יכול...יכו...לה.... לנשו..." ענתה לי בקול חנוק, עייף שבקושי שומעים. שיט היא בהתקף חרדה, אני יודע מה זה לעבור התקף חרדה והיא, היא לא במצב טוב.

התחלתי להיות מודאג. "איפה הפנס שלכם?" שאלתי, למה אכפת לי בכלל זה לא בעיה שלי? טוב בעצם אני יודע למה, לא מגיע לאף אחד להיות לבד במצב הזה. עזבתי את הכתפיים שלה בתקווה לחפש פנס אולי האור יעזור. "א..נייי חושבת שעל העמוד של האוהל" ענתה אך לפתע הנשימה שלה נהייתה יותר חורקת, הסתובבתי אליה, היא קרסה, נפלה לגמרי חזרה לשק השינה שלה, ניסיתי לתפוס אותה והצלחתי. הרגשתי את הראש שלה נשמט לאחור אחרי שניה "לא! תישארי איתי! איפה הפנס המטומטם?!" צעקתי, מצאתי את הפנס והדלקתי את האור.

בשנייה הראשונה לא הבנתי מה קורה, הסתכלתי עליה, היא הייתה כל כך יפה, נמשים על הפנים, לחיים חמודות, ריסים ארוכים, אף כפתורי חמוד, לא ראיתי את העיניים שלה כי היא כנראה איבדה את הכרתה.

הסתכלתי עליה, אמנם היא מלאה אבל לא ראיתי את זה ככה, היא פשוט יפהפייה, כל מה שאני מחפש. מה אכפת לי אם היא יפה? מה אני מחפש? היא אשכרה מעולפת בידיים שלי פה ועל זה אני חושב... באתי לעזור וללכת! הרמתי את ידי ללחייה וסטרתי לה קלות "תקומי, את חייבת לקום זה רק התקף חרדה!" ו-כלום. ניערתי אותה, רק התקף חרדה, מטומטם אתה טוב מאוד יודע מה זה! "את יכולה להתמודד איתו קומי!" היא לא ענתה, והלב שלי נצבט, השרירים שלי שרפו מדאגה. הרמתי אותה, כן היא מלאה אבל אני בנבחרת שחייה אז זה לא שקשה לי להרים אותה, והיא לא מלאה ברמות מוגזמות וכמו שאמרתי היא... עזוב את זה עכשיו מטוטמם, התעשתי ויצאתי מהאוהל, האור הודלק בחוץ איכשהו וראיתי את אחותי אמיליה ואחת מהמורות מתקרבות.

(גמור)✔️ THE OCEAN EYE/עין האוקיינוס Where stories live. Discover now