בעקבות הנשר הכחול

אפילוג

צעדים מהירים הפרו את שלוותו של הנמל והשומר הרים את ראשו לשמע הקול. זה היה לילה חשוך וטומי רצה כבר לחזור לביתו ואל אשתו.

"סליחה?" נערה הגיחה מבין הצללים "הבנתי שאתם מוכרים ספינות נכון?" קולה היא מהוסס.

"כן" הוא רטן ובחן את הנערה. היא הייתה יפה מאוד, שערה הארוך היה בצבע דבש והיה לה עור חיוור.

היא העבירה את משקלה מרגל לרגל "אני יכולה לקנות ספינה?"

השאלה נראתה לטומי מגוחכת והוא כמעט שפרץ בצחוק "בת כמה את ילדונת?" שאל בזלזול.

"אני בת 16" היא זקפה את סנטרה בגאווה.

"יש לך מספיק כסף?" טומי שאל בגיחוך.

"זה מספיק?" הנערה הוציאה מכיסה שטרות שמנוניים.

טומי מנה אותם באיטיות "זה מספיק לאיזה סירונת נחמדה" הוא החווה בזרועו על הסירות שעגנו בנמל.

"כן" דיברה הנערה באיטיות כמו אל קשה-הבנה "אני רוצה ספינה".

טומי לא אהב את הטון שלה. הוא הזדקף והביט בה במבט קשה "זה עולה יותר כסף" הוא אמר לה.

הנערה הוציאה עוד שטרות "מספיק?" שאלה.

טומי מנה את השטרות, היה שם יותר ממספיק "את צריכה לשלם גם מס עגינה" הוא ענה בחמדנות.

הנערה נאנחה ופישפשה בכיסה. "קח" היא נתנה לו מטבעות שמצאה.

טומי חייך והפנה אותה אל הספינות, הרוב היו ספינות שבורות שהבעלים שלהם מכרו אותם ורק חלק קטן מהספינות יכלו להפליג.

"אין החזר כספי" הוא מיהר להגיד.

הנערה בחנה את הספינות כמו מומחית "את זאת" הצביעה על הספינה שעגנה אחרונה. 

"המ..." לנערה בהחלט היה טעם טוב, זו הייתה ספינה יחסית קטנה אבל היא הייתה די מהירה. לפחות ככה הבעלים השוויץ כשמכר אותה.

"בסדר" טומי משך בכתפיו "כולה שלך".

הנערה חייכה ועלתה על הספינה במהירות. מתחילה להכין אותה להפלגה במיומנות.

"איך קוראים לך?" טומי התעניין. אולי יום אחד הוא יוכל להתרברב שמכר לה הזאת את הספינה.

"אוליביה" הנערה השתתקה "קפטן אוליביה. וזאת" היא החוותה על הספינה הקטנה "נקמת הורד" היה בקולה ביטחון שלא היה שם לפני.

"בסדר" טומי משך בכתפיו וחזר אל עמדתו. הוא בדק את כיסו היכן שהניח את השטרות. זה היה ריק.

טומי מיהר בבהלה לבדוק את כול כיסיו והוא לא מצא שם כלום.

"עצרי!" הוא קרא אל הספינה שהתרחקה על הנמל "גנבת!" אך הספינה התרחקה וטומי יכל רק לראות את חיוכה של אוליביה מבליח בחשכה בעודה מתרחקת.

טוב, זה הסוף.
מקווה שנהנתם מהסיפור שלי
תודה רבה על כול התגובות וההצבעות!
תודה רבה
Snow White🍎