טוב... וואו.
זה נגמר.
אחרי פאקינג שלוש שנים.
אני באמת עם דמעות בעיניים.
יש לי המון מה לומר, אבל בינתיים אני לא אבזבז את הזמן ופשוט אקדיש את הפרק בשביל לומר תודה לכמה אנשים חשובים:
לJessNormaWilliams המדהימה שהכרתי ממש לא מזמן , לantidenzo שהיא בערך כל החיים שלי ותמיד הייתה שם בשביל לבכות על ארתור, לNoaTurtz על הציורים המדויקים, לSaharTB המדהימה מדהימה מדהימה, לNatRainger שהרגה אותי עם הכישרון שלה כל כך הרבה פעמים, לAcoolHasa, החבר הכי טוב שלי שתמיד גרם לי לרגשות אשם בגלל ג'ייק, לTamuzLovato ה מ ד ה י מ ה שתמיד עודדה אותי ולless שהייתה איתי מההתחלה.
כמובן שלא אוכל להודות לכולם באופן אישי ואני סנילית בטירוף, מצטערת אם שכחתי מישהו!
אני רוצה להודות גם לכם, לכל הקוראים והקוראות שלי, אלו שהיו איתי מהפרק הראשון, לאלו שהתחילו לקרוא אתמול ולאלו שבאמצע על התמיכה, האהבה והפרגון, לא הייתי עושה את זה בלעדיכם!
עכשיו הסבר קטן: כן, זה לא הספר היחידי. בושם צרפתי הוא אחד מתוך טרילוגיה(!!!!) שאני מתכננת כבר שלוש שנים.
אבל... יש אבל אחד גדול.
אני לא הולכת לעלות את שאר הספרים והולכת למחוק את הפרק האחרון בעוד יומיים מכוון שפניתי להוצאות לאור עם הספר הזה!
יש סיכוי ממש גדול שבושם צרפתי יהיה בחנויות עוד כמה זמן!
יש למה לחכות, אה? (;
אני שוב מודה לכולכם!
אתם מוזמנים לפנות אליי עם כל שאלה, פנייה, תהיה שיש לכם ואני מבטיחה לענות!!!
אוהבת אתכם הכי שבעולם ומודה לכם על שלוש השנים הכי טובות בחיי,
אני.