פרק 19(24)
"מה את עושה פה?" הוא שאל אותי וניסה לקרב אותי אליו כדי לחבק אותי. דחפתי אותו ממני ואמרתי: "אני פה עם ידיד שלי יש לך בעיה עם זה? הא? אתה רוצה לפגוע בו כמו שפגעת בי?" הסתכלתי לתוך עיניו. הרגשתי כאילו אני בוהה באש, הייתי עצבנית כל כך שאם הוא לא היה אבא שלי הייתי תוקעת לו את האולר שלי עכשיו בתוך הלב שלו. "חיפשתי אותך אתמול נוי, בכל העיר." הוא אמר נואש. גלגלתי את עיניי ואמרתי מתעלמת מקולו הנואש: "ג׳ק חטף אותי אתמול אחרי בית הספר." הוא הביט לתוך עיניי בפחד והוא אמר: "הבאת לו?" הנדתי בראשי ואמרתי: "אני שומרת עליו כמו על החיים שלי, כמו שביקשת. עכשיו אם אתה מוכן או לא מוכן, אני הולכת חזרה לידיד שלי." הלכתי אל שון והוא חייך אליי חיוך קטן. "הזמנתי בשבילך דונאט וניל ואייס קפה. המלצר הגיע כשהיית בשירותים." הנהנתי והתיישבתי על ידו. "למה לקח לך כל כך הרבה זמן?" הוא שאל מעט מודאג. נאנחתי ולחשתי: "ראיתי את אבא שלי, רבנו אתמול והוא לא ממש הניח לי עכשיו. הכל בסדר שון, תודה." הוא הנהן והמשכנו את השיחה שהפסקנו בקפיטריה.
המלצר הגיע עם ההזמנה שלנו והוא קרץ לשון ואמר: "שיהיה לכם בתיאבון." שון נתן לו פתק והמלצר הלך מחוייך. רגע שון גיי? אוי בבקשה לא! השתיקה הייתה מביכה. כל אחד התעסק במנה שלו. הדונאט היה ממש טעים. "אז אממ... מה היה בפתק שהבאת לו?" שאלתי מעוניינת. הוא גיחך ואמר: "המספר של אחותי, הוא ראה אותה איתי פה כמה פעמים והוא ממש רוצה אותה. איין הוא בחור זהב. שרלוט תאהב אותו." קפאתי במקומי והסצנה של שרלוט וגרנט מתמזמזים בכיתה עברה מול עיניי. ניערתי את ראשי ושאלתי: "שרלוט אחותך?" הוא הנהן ולחש: "היא אחותי התאומה, לא רואים את הדמיון בנינו?" הנהנתי והוא חייך ואמר: "חשבתי שאת לא חברותית, אתמול בהפסקה ראיתי את מה שגרנט עשה לך וקצת כאב לי עלייך." אני ממש מקווה שהוא לא ראה את השוק שאני מרגישה כי אחרת הייתי מתפדחת.
מצטערת שהפרק קצר!
מקווה שתאהבו למרות שהוא קצר!
אוהבת,
נועה