פרק 16(20)
חזרתי לכיתה משחקת עם האולר שלי. נכנסתי לכיתה כשלפתע דרכי נחסמה. הרמתי את ראשי וראיתי דמות גברית. שיער שחור חלק מכסה עין אחת שלו ועיניו שחורות גם כן. עורו מעט חיוור וחיוך מתנוסס על פניו. "את נוי כן?" הוא שאל קולו מעט צרוד. הנהנתי והוא תפס בידי ומשך אותי אל הכיסא ליד השולחן בו הוא יושב. "אני שון" הוא אמר. הנהנתי והוא חייך אליי חיוך רחב. "למה את לא באה לקפיטריה בהפסקות?" הוא שאל בזמן שליטף את ידי. משכתי בכתפיי והוא הניד בראשו ואמר: "בואי איתי בהפסקה, תכירי קצת חברים." חייכתי ולחשתי: "אני אבוא" ׳בהפסקה תבואי איתי ותספרי לי מה הוא רצה׳ ההודעה של גרנט מהדהדת בראשי ואמרתי: "אבל אני הולכת עם גרנט לאנשהו, הוא רוצה שנדבר." שון הרים גבה ואז הנהן קלות. "אז בהפסקה השנייה תבואי איתי." הוא אמר בקולו הצרוד וחייכתי כאות הסכמה. ידו החמה עזבה את ידי והחנקתי יבבה. "הכל בסדר?" הוא שאל והנהנתי. "הכל בסדר שון, תודה." אמרתי וקמצי מהכיסא והלכתי למקומי.
הרגשתי רטט ברגל והוצאתי את הטלפון מהכיס. ׳שינוי בתוכנית, אני בא לאסוף אותך ב6. מקווה שזה בסדר מבחינתך.😊׳ ׳ברור, זה בסדר. אבל מה ללבוש?׳ שלחתי חזרה ואז הוא התנתק. אוף! קיבלתי ממנו הודעה חזרה ונכנסתי אליה מהר. ׳משהו חם ואם ממש באלך אז שיהיה גם סקסי😏 חחחח😂 סתם לא אבל רק אם את רוצה.׳ צחקקתי וכתבתי חזרה: ׳אני אבוא עם חוטיני וחזייה, זה מספיק חם בשבילי😂׳ שלחתי. הוא קרא את ההודעה אך לא הגיב. נאנחתי והכנסתי את הטלפון לכיס. הוצאתי את האולר שלי ופתחתי את הסכין. ליטפתי את המתכת הקרה והבטתי בה בריכוז. השולחן הוצל לרגע והרמתי את ראשי. "למה יש לך אולר פה?" גרנט שאל בקול רציני. התעלמתי מדבריו והכנסתי אותו לכיס. "נוי, תסבירי לי למה." הוא אמר בקול רם יותר לאחר שהתיישב במקומו. המשכתי להתעלם מדבריו ולחשתי: "הוא בא לאסוף אותי ב6." הרגשתי את ידו תופסת בירכי והשפלתי את מבטי. "את לא נפגשת איתו." הוא קבע ואני רק נאנחתי. "תעזוב אותה גרנט!" שמעתי את הקול של שון אומר. "זה בסדר שון, אני מסתדרת." אמרתי והסתכלתי עליו. חייכתי חיוך קטן והוא הנהן והלך. אוי שון, אם רק היית מבין את העניין.