פרק 15(19)
חזרתי לכיתה שלי בריצה מתנשפת. "אאוץ׳!" פלטתי לאחר שנחתתי על הרצפה. "סתכלי לאן את הולכת זונה." שמעתי קול מוכר אומר. נאנחתי וקמתי מהרצפה. "גרנט תפסיק עם הדיבור המגעיל הזה. נוי בואי יש לי שיחה איתך ועם גרנט." שמעתי את אלינה אומרת והלכתי אחריהם. הרגשתי רטט ברגל והוצאתי את הטלפון מהכיס. ׳מה המנהל רצה ממך?׳ קיבלתי הודעה ממספר זר. נכנסתי לווטסאפ ונכנסתי לפרופיל, גרנט. ׳כאילו שאכפת לך בכלל😒׳ שלחתי ושניות אחדות לאחר מכן קיבלתי תגובה: ׳אכפת לי׳
הרגשתי צביטה בלב וכתבתי: ׳טוב נגיד שאכפת לך, בכל מקרה הוא לא רצה ממני כלום.׳ שמעתי אותו נאנח והוא הקליד חזרה: ׳בהפסקה תבואי איתי ותספרי לי מה הוא רצה׳ ׳כן אדוני😒׳ שלחתי והכנסתי את הטלפון לכיס. שמעתי אותו מגחך והשפלתי את מבטי. נכנסנו לחדר של אלינה והתיישבנו מולה. "טוב תלמידים חמודים שלי, במהלך 4 החודשים הקרובים אתם תיפגשו בחדר אומנות אחת לשבוע ותפסידו יום לימודים. אני אודיע למורים שלכם שלא תהיו. הימים יהיו ימי שישי כך שלא תפסידו הרבה חומר. בעוד יומיים אני אשב איתכם לפגישה ראשונה על הרעיון המרכזי. בבית תוכלו לעשות סקיצות ולחשובעל רעיונות ולאחר הפגישה הראשונה אני אשאיר אתכם לעבוד לבד. אתם מספיק אחראיים ואני בטוחה שתעבדו ביחד על משהו מדהים. יש לכם שאלות?"
"אפשר להחליף פרטנר/ית?" אני וגרנט אמרנו יחד ולאחר מכן הסתכלנו אחד על השנייה. "לא, אתם תצטרכו ללמוד לעבוד יחד. אתם שניכם ציירים מוכשרים ואני בטוחה שתוכלו להסתדר ולעבוד יחד." היא אמרה בנועם ולאחר מכן חייכה אלינו. "יום טוב לכם." היא אמרה ויצאה מהכיתה. השתיקה הביכה אותי לגמרי, ידעתי שאני לא אסתדר איתו. הוא רוצה לעבוד עם מישהי אחרת. הוא הוציא את הטלפון מהכיס והתחיל להקליד משהו. קמתי מהכיסא ויצאתי מהחדר, משאירה אותו לבד. הרגשתי רטט ברגל וידעתי טוב מאוד ממי ההודעה. נכנסתי אליה והיה כתוב: ׳להחליף פרטנר? ברצינות? את יודעת שלא תוכלי להסתדר עם אף אחד בכיתה חוץ ממני אז למה לנסות בכוח זנזונת?׳ הלב שלי נפל לרצפה וקפאתי במקומי, אני לבד.