השפתיים שלו חזרו לשפתיי, רכות ונעימות אל עם זאת חוקרות ותובעניות
הוא לקח את השליטה לידיו, גרם לכל כולי להיות שבויה בו..
ובאותם רגעים, כל מה שרציתי היה הוא.. אם או בלי השנאה שלי אליו..
*************************
״אני שונאת אותך״ אמרתי לו כשראשי היה מונח על חזהו, והיד שלי הייתה מונחת על בטנו, עוברת עם אצבעי בין הקוביות שלו
״אני יודע..״ הוא אמר ״איכשהו.. את אף פעם לא מפסיקה לומר לי את זה״
״כי זה נכון״ אמרתי
״אני יודע אנה.. וכבר אמרתי לך עשרות פעמים שאני מצטער״ הוא אמר וליטף את גבי בעדינות
״וזה מכפר על זה? זה שאתה אומר שאתה מצטער?״ שאלתי והוא שתק, מעלה את ידו ומלטף את הלחי שלי
״אז מה את רוצה שאני יעשה אנה?״ הוא שאל
״תתרחק ממני!״ אמרתי ״מאז שהגעת החיים שלי שינו מסלול.. אני רוצה אותם כמו פעם״ אמרתי
״אני לא מסוגל אנה.. אני מסוגל לעשות הכל.. כל מה תבקשי ממני חוץ מזה״ הוא אמר
״אז תמצא כוחות״ אמרתי
״ואם אני לא רוצה?״ הוא שאל
״אני רוצה״ עניתי בהיסוס
״אנה..״ הוא אמר ונאנח ״בואי ננסה להתחיל מחדש שוב״
״כבר ניסינו״ אמרי ״מה שיש ביננו לא טוב לוקאס..״
״את לא יכולה לשנות את מי שאני אנה.. אני מי שאני בגלל מה שעברתי! וחלק גדול מזה בגללך.. חלק ממני! זה את!״ הוא אמר
״אתה מכיר אותי בסך הכל חצי שנה לוקאס! איך חלק ממך זה אני?״ שאלתי
״זה פשוט.. את״ הוא אמא
נאנחתי ״תראה לוקאס.. אני לא מנסה לשנות את מי שאתה.. אבל אני לא יכולה לנהל איתך מערכת יחסים שמה שאני יודעת עליך זה כלום חוץ מהשם שלך ובן כמה אתה.. ולא בטוח שגם זה נכון״
״אני לא משקר לך אנה״ הוא אמר כשזז ממני לתנוחת ישיבה
״אני לא יכולה לדעת את זה לוק! שאמרת שלא תפגע בי שיקרת... ויותר מפעם אחת״ אמרתי
״אז מה את בעצם אומרת אנה? שכל הזמן הזה הייתי סתם אחד שקרן? שהיית משחק בשבילי כל הזמן?״ הוא שאל
״אתה בעצמך אמרת שהתאהבת בי כי הייתי סתם משחק מההתחלה..״ אמרתי
״לעזאזל אנה! את יודעת שלא התכוונתי לזה״ הוא אמר
״באמת לוקאס?״ שאלתי והסתכלתי בעיניו שהתיישבתי גם אני
״מה את חושבת שאני חושב על מה שהיה פה עכשיו אנה? משחק?״ הוא שאל והצביע על המיטה
שתקתי, לא ידעתי מה להגיד ״אנחנו פשוט צריכים להתרחק אחד מהשני לוקאס.. מה שיש ביננו לא בריא.. אנחנו כל הזמן ממשיכים להפגע אחד מהשני״ אמרתי לבסוף
״אז בעצם את אומרת שמה שהיה פה עד עכשיו היה בשבילך משחק? שמה שהיה פה אומר שום דבר מבחינתך?״ הוא שאל כשהחל להתלבש
״אתה יודע שלא לוקאס״ אמרתי
״אז מה אנה? מה את רוצה?״ הוא שאל
״את האמת! פעם אחת את האמת!״ אמרתי
״אולי את צודקת אנה״ הוא אמר לאחר כמה דקות ששתק, לאחר שכבר היה לבוש
״באתי לפה בשביל לברר אם הכל בסדר איתך.. לראות שהגעת הביתה ושאת בסדר.. אבל כנראה שזה לא היה שווה את הזמן שלי״ הוא אמא
״שוב פעם לוקאס.. שוב פעם אתה פוגע בי ומנסה להתחמק שאני מבקשת ממך את האמת״ אמרתי
״זאת האמת אנה.. אני לא מסתיר ממך שום דבר״ הוא אמר
״אתה מסתיר המון לוקאס.. אני לא יודעת עליך שום דבר״ אמרתי
״זה רק כי אני לא יכול לספר לך״ הוא אמר
״אתה שקרן״ אמרתי
״את צודקת אנה״ הוא אמר
״מה אתה בעצם אומר לוקאס?״ שאלתי
״שאולי את צודקת.. שאולי מה שהיה ביננו מההתחלה היה בזבוז.. שאולי בכלל לא היה שווה לבזבז אתה זמן הזה עלייך.. במקום שאבזבז אותו על מישהי שמקבלת אותי כמו שאני.. בזכות מי שאני.. שקרן או לא שקרן״ הוא אמר
שתקתי? ההלם היכה בי
״אחרי הכל אנה.. אני סתם עברין חסר לב.. שכל הבנות בשביל אותו דבר.. מה שאומר שגם את משחק בשבילי, שהתקופה הזאת הייתה סתם משחק בשביל בבית לראות אם אני מתגבר על מי ששברה לי את הלב לפני שנתיים.. ואני רואה שזה עזר.. כבר לא אכפת לי״ הוא אמר
נחנקתי, הדמעות חנקו אותי בגרון ״ביקשת את האמת אנה.. קיבלת אותה״ הוא אמר ויצא מהחדר
פה זה היה השלב שהדמעות שלי כבר יצאו החוצה, לא היה אכפת לי מכלום.
קברתי את הראש בכרית ורק בכיתי.. ללא הפסקה עד שנרדמתי
״אנה..״ שמעתי את הקול של לורן מעיר אותי
״מה?״ אמרתי והקול שלי היה צרוד מהבכי ומהשינה
״מה יש לך?״ היא שאלה
״כלום.. שום דבר״ אמרתי ומשכתי באפי
״בגלל זה בכית שעתיים?״ היא שאלה
״לא בכיתי״ אמרתי שוב, והפעם הקול שלי היה נשמע כמו קול של גבר
״אנה.. כל הלחיים שלך דמעות.. ואני מכירה אותך טוב מדי בשביל לדעת שבכית״ היא אמה
״לא בכיתי״ אמרתי שוב, מתעקשת..
״תפתחי את העיניים אנה״ היא אמרה ונאנחה, ואני פתחתי את עיני במאמץ רב, מאחר והם כמעט נדבקו מהדמעות שהתייבשו
״מה קרה?״ היא שאלה בבהלה
״כלום לו.. עזבי אותי״ אמרתי ״אני רוצה להיות לבד״
״אנה! אני לא צוחקת איתך..! מה קרה?״ היא שאלה
״לוקאס..״ אמרתי ונאנחתי כשהדמעות התחדשו שנזכרתי במה שהלך פה אתמול
״מה עכשיו? מה הבן ז** הזה עשה לך?״ היא שאלה
״ש.. שכבנו״ אמרתי
״מה? אז בגלל זה את בוכה?״ היא שאלה
״אני לא בוכה״ אמרתי, עדיין לא מסתכלת עליה
״אנה..״ היא אמרה ונאנחה
״לורן עזבי אותי.. אני רוצה להיות לבד״ אמרתי ועצמתי את עיני שוב, מתכרבלת בשמיכה..
-נקודת מבט של לורן-
״מה פאקינג עובר על החבר שלך?״ שאלתי את ג׳ייק וחבטתי בחזהו, וזה לאחר שעמדנו מחובקים בערך רבע שעה
״איזה מהם?״ הוא שאל וגיחך
״זה לא מצחיק ג'ייק..״ אמרתי לו וגררתי את ידו לעבר החדר של אנה, שהספיקה להרדם שוב, והצבעתי עליה, מנסה שיראה את העיניים שלה, שהיו יבשות מדמעות, ואת החיים שלה שהיו מכוסות בדמעות שהתייבשו כבר
״מה? מה קרה לה?״ הוא שאל בבהלה
ג'ייק אוהב את אנה.. אני יודעת.. הוא דואג לה.. וזה מדהים לראות איך בזמן הקצר הזה, הם נהפכו לחברים כל כך טובים וזה לפחות גורם לי מעט הקלה.. אחרי הכל.. שניהם משפחה שלי
״אני לא יודעת.. היא לא אמרה לי כלום! היא בקושי מדברת איתי בזמן האחרון.. היא רק אמרה שהוא בא לפה.. ו.. היא לא אמרה מה היה הלאה..״ אמרתי ״אני מניחה שהם דיברו או משהו״
״אני יברר איתו את זה״ הוא אמר והוציא אותי החוצה, שלא נעיר אותה או משהו..
התיישבנו בספה, אך הוא קם אחרי שתי שניות וחייג ללוקאס, והלך ליד החלון של המרפסת ״היי אחי״ שמעתי את לוקאס מהצד השני של הקו
״תגיד לי אתה בסדר? מה עובר לך בראש?״ ג'ייק שאל בלחש, שחשב שאני לא שומעת
״מה פעם?״ לוקאס שאל
״הבחורה שלך..״ ג'ייק אמר
״אה..״ לוקאס אמר ״זה היה ה.. הנכון ל..״ שמעתי בערך
״שום דבר לא נכון לעשות במצב ששניכם נמצאים בו... במיוחד לא מהצד שלך לוק.. ראית איך השראת אותה?״ ג'ייק שאל
המצב? אחזה מצב? ולמה והוא מהצד של לוקאס?
״לא״ הוא ענה
״היא בכתה לוק.. והרבה..״ ג'ייק ענה ״ואז נרדמה עם הדמעות״
היה שתיקה, אן שלא שמעתי או של ואז לא אמר לים, אך לפתע הוא דיבר ואמר ״לורן לידך?״
״כן.. אני אצלה״ ג'ייק אמר
״אז נדבר על.. הביתה״ שמעתי את לוקאס אומר
״תכין את התירוץ שלך טוב אחי.. אם הייתי ניק לא הייתי שמח לשמוע את מה שהיה.. ובטח שלא הייתי משאיר אותך לנשום היה נוספת״ ג'ייק אמר ״אה.. אוקיי״ ״עכשיו״ ״בטוח?״ ״אוקיי.. אני בדרך״ הוא אמר והשיחה התנתקה, ואני החזרתי מבטי בזריזות לטלוויזיה, מעלימה כל זכר לזה שהקשבתי
״אני צריך ללכת לו..״ ג'ייק אמר כשהתיישב ליי
״אבל עכשיו באת״ אמרתי כשהוא העלה את ידו וליטף את שיערי
״אני יודע... אבל יש לי עבודה״ הוא אמר
״אוקיי..״ אמרתי ונאנחתי, עבודה הייתה מילת המפתח.. אני לא יכולה להגיד לו שום דבר על זה.. למאות שלא ממש ידעתי מה הוא עושה חוץ מלהתעסק עם עבריינים מהעולם התחתון שלא הייתי רוצה לפגוש אפילו במקרה ברחוב
״תבטיח לי שתדבר איתו ג'ייק.. כי אם הוא עוד פעם אחת יפגע בה אני ידאג לפגוע בו..״ אמרתי לו כשהוא נישק את הלחי שלי
״מבטיח״ הוא אמר והצמיד את השפתיים שלנו לשניה ויצא מהבית, סוגר אחריו את הדלת.
קמתי שוב, ונכנסתי לחדר של אנה, והיא בדוק נכנסה למקלחת וסגרה אחריה את הדלת ברעש
נאנחתי, כשהיא ככה, שום דבר לא מזיז אוה.. אבל זה הרג אותי! מה הוא כבר עשה שעד כדי כך גרוע
הרמתי טלפון לריאן ואמרתי לו שיודיע לבוס שלו שאנה לא תבוא היום כי היא חולה
״מה יש לה?״ הוא שאל בדאגה
״לוקאס״ אמרתי ונאנחתי, כאילו כתחליף למחלה
״עכשיו הכל ברור..״ הוא אמר ונאנח, וצעק ״אני כבר מגיע!״ כנראה לאחד הלקוחות שלו שם
״למה אתה עובד על הבוקר?״ שאלתי
״כבר לא בוקר לו.. זה שאת קמת לפני שלוש שעות ובאת ללמוד שעה וחזרת.. לא אומר שעדיין בוקר״ הוא אמר
״יש בזה משהו..״ מלמלתי כשהוא אמר ״אני בוא אליה עוד מעט.. בינתיים אל תנסי להוציא אותה מהחדר או לשכנע אותה לקום.. היא תעשה את זה בקצב שלה״
״אוקיי״ אמרתי וניתקתי, בדברים האלה אין על ריאן.. במיוחד לא שזה קשור לאנה.
-נקודת מבט של אנה-
״את חייבת לקום אנה.. את כבר יומיים ככה!״ ריאן אמר לי לאחר שעה שהוא כבר יושב בחדר שלי ומנסה לשכנע אותי לקום
״אני לא רוצה ריאן! רד ממני! אני עייפה! ואני רוצה לישון! ואני לא רוצה לראות אף אחד!״ אמרתי, בידיעה שבן ולינק וג׳ייק עם לורן בסלון
לפי מה שריאן אמר לי, בן ולינק התגעגעו אלי.. אז הם באו לראות אותי.. וג׳ייק קפץ על המציאה והצטרף
״הוא לא פה אנה״ ריאן אמר
״זה לא קשור אליו!״ אמרתי וכיסיתי את הפרצוף שלי ״לא רוצה לקום! לך מפה״
״רק תבטיחי לי שאת לא ככה בגללו״ הוא אמר
״מבטיחה״ אמרתי, כשהדמעות בעיניי
הוא נאנח, נישק את רדי ויצא מהחדר..
לא שיקרתי.. אוקיי.. לא שיקרתי לגמרי
אני כן ככה בגללו.. אבל לא רק..
זה פשוט הרגשה כזאת שהכל נופל עלייך.. כל המעמסה שסחבתי על הכתפיים.. ומה שהיה איתו היה הקש ששבר את גב הגמל
התקשרתי לבוס שלי ולקחתי שבוע חופש מהעבודה.. בתקווה שאחרי זה אני יוכל לחזור ולהתנהג רגיל..
אני לא אחת שמדברת על דברים.. אני לא אחת שמספרת למישהו דברים שכואבים לי.. אני שומרת בבטן הכל.. מעדיפה ככה
נפגעתי באמון כל כך הרבה פעמים בחיים.. שלא נשאר לי מושג מה זה כמעט..
וסמכתי עליו.. סמכתי על לוקאס.. והוא הרס את זה.. שוב ושוב ושוב
אני לא מתחרטת על מה שעשינו.. על אותו לילה.. אני רק מתחרטת על מה שקרה אחר כך
העובדה הזאת.. והתסכול מכל כך הרבה דברים השתלט עלי, והרגשתי שאני פשט לא יכולה יותר.. אני לא מדברת כי אני לא מרגישה בנוח לדבר.. וזה לא עוזר לי.. כמו שכולם אומרים.. זה רק הופך את זה גרוע יותר
זה פשוט כל כך הרבה דברים שיושבים לי בבטן.. ומה שהיה לפני 3 ימים רק החמיר את זה יותר..
נאנחתי, וקמתי מהמיטה לרגע, שמתי נעליים ונכנסתי למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
אין לי כל כוונה לצאת ולשבת איתם.. אני רק רוצה לקחת לי כוס מים מהמטבח..
פתחתי את הדלת של החדר והסתנוורתי מהאור שהיה בסלון.
כשהתרגלתי אליו, הלכתי למטבח, מתעלמת מכל מי שישב בסלון, למרות שרציתי לרוץ ולחבק את בן ואת לינק ואת ג'ייק ואת כולם, אחרי הכל התגעגעתי אליהם.. אבל התעלמתי והלכתי ישר למטבח
לקחתי בקבוק קטן של מים וחזרתי לחדר, טורקת אחרי את הדלת.
״ככה זה כל הימים האחרונים״ שמעתי את לורן אומרת
״היא נראית כמו זומבי״ לינק אמר
״זה בגללו?״ בן שאל בלי להזכיר את השם שלו, ואני בתוכי גלגלתי עיניים
״הוא לא סיפר לך?״ לורן שאלה
״הוא כן.. אבל היא לא ככה בגלל בן.. אף פעם..״ הוא אמר ואני רק גיכחתי לעצמי מהמחשבה על כמה הוא מכיר אותי
בעצם.. מה שהיה קצת מוזר.. אבל התעלמתי
״אני לא יודעת.. היא לא מדברת״ לורן אמרה
״בכלל?״ לינק שאל ״זה לא טוב שהיא שומרת הכל..״ הוא ענה כנראה למשהו שמישהו לחש או שמעתי
״אין עם מי לדבר בנושא הזה.. היא ראש מרובע״ ריאן אמר ״היא מדברת על דברים.. אבל היא שומרת יותר מאשר היא מספרת״
״אני הולך אליה״ בן אמר
״לא.. עזוב אותה.. תן לה את הזמן שלה״ ריאן אמר
״היא קיבלה מספיק״ בן ענה לו שניה לפני שהדלת של החדר שלי נפתחה, ונסגרה שוב
״יש לך בדיוק 4 שניות לקום מהמיטה ולדבר איתי..״ הוא אמר
״עזוב אותי בן.. לך מפה״ אמרתי והתחפרתי בשמיכה יותר
״אל תעצבני אותי יותר ממה שאני עצבני אנה.. קומי״ הוא אמר שוב
״לא רוצה! עזוב אותי לבד בן! לך כבר״ אמרתי לו והקול שלי יצא צרוד
״הוא לא שווה את זה אנה״ בן אמר
שתקתי, לא היה לי כוח לנהל את הוויכוח הזה והעדפתי פשוט לשתוק ולחכות שהוא יצא לי מהחדר
״קומי אנה..״ הוא התחנן שוב ״תחזרי לעבוד.. ללימודים.. זה שתשבי ככה כל היום לא יעזור לך לא יעשה את המצב שלך טוב יותר..״
״אני לא רוצה״ אמרתי
״תפסיקי להיות עקשנית אנה.. קומי תתלבשי.. אני לוקח אותך לאנשהו״ הוא אמר
״אני לא רוצה״ אמרתי שוב ״לא רוצה לצאת.. ולא רוצה לקום מהמיטה״
״אני לא שאלתי!״ הוא אמר והדליק לי את האור ״קומי אנה.. שנחזור תחזרי למיטה כמה שאת רוצה״ הוא אמר
״אני שונאת אותך״ אמרתי ופתחתי את העיניים ״שונאת!״
״אני יתמודד.. עכשיו קומי! ותתייחסי אלי כמה שעות מסכנות.. אחר כך אם את רוצה תחזרי למיטה מצידי גם עד שנה הבאה״ הוא אמר ופתח את הארון שלי, לפני שחזר למיטה שלי והרים אותי, דוחף אותי קלות לעבר המקלחת ״אני מחכה״
״תשרף״ אמרתי לו ונכנסתי להתקלח, לוקחת את הזמן בתקווה שהוא יתיאש מתישהו בעתיד
אך שיצאתי, לאחר זמן רב, הוא עדיין ישב במיטה שלי, ודיבר בטלפון ״תגיד לניק שיקפוץ.. אני לא מדבר איתו לא עכשיו ולא אף פעם על הנושא הזה יותר״ ״אז תפסיק!״ הוא אמר, לא שם לב שיצאתי ״אתה גרמת לזה לוקאס..״ הוא אמר לאחר ששתק כמה שניות ״אתה זה שצריך להתמודד עם האשמה שהיא ככה בגללך״ ״תגיד תודה שלפחות הצלחתי להקים אותה מהמיטה״ ״אני לא חושב.. היא אף פעם לא הייתה ככה בגללך.. או בגלל מישהו אחר״ ״אני לא יודע..״ הוא אמר ורק אז הוא שם לב יצאתי ״אני ידבר איתך אחי״ הוא אמר וניתק ״יש לך 3 דקות להתלבש ולצאת.. אני מחכה לך בסלון״ הוא אמר ויצא מהחדר
הורדתי את הפיג׳מה שלי שהחזרתי אחרי מקלחת, ולבשתי ג'ינס אקראי מהארון, ומעליו קפוצ׳ון שחור שמעליו יש אדידס בלבן.
השארתי את השיער שלי כמו שהוא, לקחתי את הארנק והפלאפון בתוך תיק קטן ויצאתי לסלון
״אנה!״ לינק צעק ורץ אלי לחבק אותי חזק, ולא יכולתי שלא להעלות חיוך על פניי
״היי לינק..״ אמרתי כשהוא שחרר אותי לאחר דקות ארוכות שבהם הוא מחץ אותי בחיבוק
״התגעגענו אלייך ילדה״ ג'ייק אמר שבא לחבק אותי גם הוא חזק, ומיד אחריו ריאן
״אנחנו יוצאים.. אני יחזיר אותה בערב״ בן אמר ויצאנו מהבית, אך נעצרתי שתי שניות לאחר מכן
המכונית שלו, והוא, עצרו מטר מהכניסה לבית שלי
״אנה״ בן שאל בחשש לאחר שראה אותו גם הוא
״אתה ידעת שהוא יבוא? אתה קראת לו?״ שאלתי ותליית בו מבט מאשים
״לא לא אנה לא!״ בן אמר ״הוא בא לקחת את לינק וג׳ייק״
״בן..״ שמעתי את הקול שלו לפתע והפניתי את מבטי אל דמותו שהלכה והתקרבה אלינו
בן זז לאט, תולה בו מבט מזהיר, והלך לעבר המכונית שלו
״אנ-״ לוקאס התחיל לומר אך קטעתי אותו ״אני לא רוצה לשמוע אותך לוקאס! לא משנה מה יש לך להגיד! לא אכפת לי! אני לא רוצה לשמוע! ואני לא רוצה לראות אותך יותר.. אף פעם״ אמרתי לפני שהלכתי ממנו, מתקדמת לכיוון המכונית של בן, שנסעה משם שתי שניות אחרי שנכנסתי
בן פתח את פיו לומר משהו אל השתקתי אותו ״אני לא רוצה לשמוע בן!״ אמרתי
״אוקיי..״ הוא אמר, ואני חיברתי את האוזניות לטלפון שלי והפעלתי את השירים, מסתכלת לעבר החלון ומתחילה בחלק חדש בחיים שלי, שלא כולל את לוקאס..
----------------------------
סוף סוף עלה פרק.. מצטערת שלקח לי זמן.. יש לי עומס וכמעט אין לי זמן להעלות פרקים..
אני רק רוצה להגיד תודה לכל מי שהגיבה בפרק הקודם או הצביעה או שלחה הודעות.. אתם נדירות! והפרק מוקדש לכל אחת ואחת מכם!❤️
מצטערת אם יש טעויות כתיב.. לא היה לי זמן לעבור על הפרק..
אני ממש מקווה שאהבתם את הפרק הזה.. ואני ממש מקווה שתגיבו ותצביעו הרבה גם עליו.. ואם יהיו הרבה תגובות אני ישתדל להעלות בהקדם🙌🏻💗