נ.מ אנבת
ואז מישהו ביצע זינוק אור. והאור סנוור כל כך.
ואז ראיתי את פרסי. ולא האמנתי שאני סוף כל סוף רואה אותו.
"היי חחמולוגית, אני מאמין שעכשיו אני אמור לנשק אותך, ואז להפיל אותך בהפלת ג'ודו, אבל בגלל שאני אוהב אותך אני לא יעשה את זה."
לא האמנתי שאני שומעת את הקול שלו שוב.
"אתה כזה מוח אצה" אמרתי לו.
ואז פרסי התקרב אלי ואמר: "טוב, אולי אני כן יעשה משהו ממה שאת עשית שנפגשנו אחרי שמונה וחצי חודשים."
ואז...הוא נישק אותי. ונישקתי אותו בחזרה.
"אהמ אהמ" פיץ השתעל (לא באמת). ולא הבנתי מה הפריע לו. התנשקנו רק כמה שניות. וזה לא הפריע לאף אחד אחר.
וכנראה לא טעיתי, פיץ פשוט אדם, סליחה אלף מעצבן ולא מכבד, הוא גם מתעצבן ממש מהר.
"את יודעת, גם אנחנו קיימים" אמרה פייפר. "היי פייפר, ממש טוב לראות אותך" אמרתי לה ונתתי לה חיבוק.
"את כולכם, ממש התגעגתי." למרות שלא ראיתי אותם רק שבוע. הם ממש חסרו לי. אני לא חושבת שיש בעולם חברים טובים מהם.
"גם אנחנו ממש התגעגנו אנבת." אמרה הייזל וחייכה אליי. חייכתי אליה חזרה.
"לא נפגשנו עדין, אבל אני סופי" אמרה נערה עם שיער בלונדיני גלי, ועיינים חומות. היא הייתה יפה, אבל נראה שיופי זה לא דבר יחודי כאן.
"את פיץ ביאנה את כבר מכירה. ואלה; מארלה, לין, טאם, מר פורקל, וטריגן." סופי אמרה והצביע על כל אחד שאמרה את שמו.
(ה.כ- אין שמץ אם שחכתי מישהו....אז אם כן תאמרו.)
"וזה קיף, אחיך, למרות שאין לנו שמץ אם הוא אח שלך משני הצדדים או רק מאבא או רק אמא."
הבחור שאמור להיות אח שלי (רק עוד אחד, כבר יש לי הרבה) חייך אלי ואמר: "היי."
חייכתי אליו חזרה. "היי קיף." לשנינו היה שיער בלונדיני אבל לקיף היו עיינים כחולות כקרח או קריסטל. ולי טוב...היו עיינים אפורות.
העיינים של האלפים היו יפים אבל של פרסי יותר. צבע העיינים של פרסי היה ירוק אווקינוס.
פרסי שם יד על הכתף שלי וקירב אותי אליו. "טוב, אני יכול להגיד נעים מאוד אבל אתם דיי חטפתם את החברה שלי אז..."
נתתי לו מכה בצד הגוף. "אל תהיה מטומטם" לחשתי לו. והוא גיחך! חצוף!
"מצטאר עליו" אמר ג'ייסון. "הוא ממש התגעגע לאנבת." המשיך. "אני ג'ייסון, אלה פייפר- החברה שלי, זאת הייזל וזה החבר שלה פרנק, וזה ליאו וזאת החברה שלו קליפסו, וזה ניקו והחבר שלו וויל." הסביר ג'ייסון והצביע על כל אחד בזמן ההסבר."
"אתה אומר לי ש...שניהם ביחד" אמר פיץ בגועל. "כן, זה מה שהוא אומר לך." אמר וויל. ניקו הנהן. "זה דוחה" אף אחד לא שאל את הדעה שלך אמ...איך אמרת שקוראים לך פוץ?" אמר פרסי. וויל סימן עם עינו לפרסי תודה.
פיץ נראה עצבני. וסופי לחשה לו משהו. הוא נראה טיפה יותר רגוע. כנראה שבלי סופי הוא היה מתפוצץ על פרסי, וויל, וניקו. רציתי לראות איך כל שאר האלפים מגיבים.
מבטי עבר על כל האלפים, לראות איך הם מגיבים. שהסתכלתי על סופי היא נראתה ממש מרוכזת. ושהסתכלתי על מר פורקל גם הוא נראה מרוכז מאוד.
הבנתי שהם בשיחה טלפתית. וזה אומר שהם חושדים במשהו. לא נתנו להם שום סיבה לחשוד. אולי זה מוזא שפרסי הגיע לכאן? טוב, זה לא חשוב עכשיו.
העיקר שאני ופרסי שוב ביחד. באמת התגעגתי. וממש רציתי לנשק אותו שוב. אבל זה לא יהיה מנומס. ואין מצב שזה מה שיקרה לי.
"טוב, זה נהיה מביך, אני יודע מה נעשה, נשחק...תופסת בסיס! קדימה אנשים מביכים בואו נזוז. גם אתה נער הפוני" אמר/הציע קיף.
"וואו, הוא ממש שונה ממך, אין מצב שאתנה אמא שלו, אני כבר מחבב אותו." גילגלתי את עיני.
"האמת לקיף היה רעיון לא רע. למה לא שאתם הילדים לא תצאו לשחק תופסת בסיס, ואנחנו נדבר כל מה צריך לעשות עכשיו." אמר מר פורקל.
"אוקי, אתם רוצים?" שאלה סופי. "לי אין בעיה" אמר ג'ייסון. "גם לי" אמרו ליאו ופרסי באותו זמן. "אני גם אשמח" אמרה פייפר. "ברור שכן." הוסיפה הייזל. לבסוף כולם הסכימו.
"אז קדימה בואו אנשים אמ...סליחה אלפים."
אמר ליאו וגיחך. "קורע פשוט." אמר ניקו.
והתחלנו לצאת לכיוון הגינה או החצר. שכמו הבית הייתה ענקית. טהיו כל מיני כלובים ענקיים יפים ובתוכם חיות כמו דינוזאורים.
"אלה..." התחילה לשאול הייזל. "יאפ, אלה דינוזאורים." השיבה לין. "זה מטורף!" השיבה פייפר. "כן" אמרה מארלה.
"אוקי, בואו לעצים." אמרה סופי והצביעה לכיוון מקום עם מלא עצים. שכיסו חצי מהמקום.
"טוב אז אלה החוקים. מתחלקים לשני קבוצות, קבוצה אחת מגנה על הבסיס והשניה
אמורה להגיע אל הבסיס בלי להתפס. עד כאן ברור?" שאלה ביאנה. כולם הנהנו.
"זהו? זה נראה כמו משחק קל." אמר וויל. "זה לא כזה 'קל'" אמר פיץ בקול מלגלג. וניקו נראה עצבני ואדיש. אם לא היינו מכירים את ניקו, כנראה היינו מפחדים. פיץ נראה מפוחד. "למה שלא נהיה אתם נגדנו." הציעה הייזל. "אני חושב שזה רעיון נהדר. ואז תראו שזה חא כזה 'קל'" אמר פיץ.
**אחרי המשחק**
"אהה בכלל לא 'קל'". אמר פרסי אחרי שנצחנו. "מזל של מתחילים." השיב פיץ, לא מוכן לומר שטעה.
"ברור זה רק מזל של מתחילים." אמר ליאו. "לגמרי קרענו לכם את התחת." המשיך ליאו.
"כן בטח." מלמל פיץ.
פתאום סופי שוב נראתה מרוכזת. "בואו, למר פורקל וטריגן יש משהו לספר לנו." היא אמרה ורצנו חזרה פנימה.
"אוקי, תדברנו ביננו ועם המועצה." התחיל מר פורקל. ראיתי שכל חברי מבולבלים אז לחשתי להם שאסביר להם אחר כך.
"עירבתם את המועצה?" שאלה סופי בשוק. "היינו חייבם, הם היו מסתבכים הרבה יותר עם המעוצה הייתה מגלה אליהם מאוחר יותר. ותאמינו לי היא הייתה מגלה עליהם. ועם הם יגלו ששיקרנו להם, בזמן שאנחנו משטפים איתם פעולה...הברבור השחור שוב יהיה גרוע בדיוק כמו הנסתרים. וזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים."
סופי הנהנה. "אוקי." אמרה. "ו...מה המועצה אמרו?"
"הם רוצים לבחון את האלפים או האנשים החדשים."
○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○
טוב...אז הנה עוד סוף פרק. ואפילו יותר מוקדם ממה שאמור לצאת. ואני אישית חושבת שהוא ארוך.
אני אישית ממש אוהבת את הפרק הזה ואני ממש אשמח אם תרשמו את דעתכם.
ואני ממש אשמח אם תצביעו. ותעקבו אחרי כי אני מפרסמת הודעות בפרופיל.
אז בסוף לא הייתם צריכים לבחור כי הפרק ארוך וגם יצא היום
אז אני ממש נהנתי לכטוב את הפרק ואני מקווה שאתם נהנתם לקרוא.
אוהבת💜