נ.מ ליאו
אז הלכתי אם דקס לכיוון המעבדה. איזה קול זה! מעבדה! אמ...מה אני אבנה שם. אולי אני אמציא משגר. זה יהיה נחמד במקום...הזינוק הזה. או מה שזה לא יהיה. התקדמנו במסדרונות. אני לא מבין איך הם זוכרים את הדרך הזאת. כאילו...זה משולש ענקי, וזה בסוף אמור להיות שכל הפינות נפגשות. זה לא מרגיש ככה.
"אמ...לרוב השיעורים שלך יהיו לבד...אם המנטור...הפעם זה איתי. בגלל שזאת הפעם הראשונה שלך פה." הסביר לי דקס. לחצי מי מה שהוא אמר לא הקשבתי. פשוט הנהנתי. הגענו למקום שהיה רשום בו "המעבדה" וואו הם מקורים. הם לא יכלו להמציא משהו מגניב כמו בונקר תישע? לפחות במחנה יש לזה שם מגניב.
למרות שבמחנה זאת נפחייה. שזה הרבה יותר קול מי מעבדה. אז במחנה הכל יותר קול. ויש שם גם טונה של דברים להוציא מרץ אליהם. והמחנה נהיה הרבה יותר קול במיוחד אחרי שהתחלנו לשלב את המחנות. נכנסנו למעבדה. לפחות היא הייתה גדולה. "שלום, שמי הוא מנטורית אווה. אתה תוכל לקרוא ליידי אווה או מנטור אווה.
זה לבחירתך. בסדר בואו נסביר איך השיעור הזה הולך. אתה ליאו נכון?" היא שאלה אותי. גלגלתי את עייני. "לא השם שלי הוא מיסטר סוד חבל שלא התקנו אותך." אמרתי בצחוק. "מה? אמרו לי שקוראים לך ליאו. חוץ מזה מי זה מיסטר סוד?" יואוווו אנשים פה פשוט לא מבינים ציניות. זה משגע! תלמדו לזרום קצת אלפים!
"יודעת מה בואו נעשה הכירות מחודשת." אמרתי לה ויצאתי מהכיתה. נכנסתי שוב. "שלום שמי הוא מיסטר ציניות ואתם האלפים לא מבינים כלום." אמרתי בציניות. כל הסטואציה הזאת הייתה מצחיקה. "אני כבר לא מבינה כלום." ליידי אווה מלמלה בבלבול. דקס נראה כאילו הוא הולך לדפוק את הראש שלו במשהו עוד שניה.
"אוקי אוקי...בואו נתחיל באמת מחדש." אמרתי צוחק. זה פשוט היה קורע. שוב יצאתי מהמעבדה. דפקתי על הדלת ונכנסתי. "נעים מאוד ליידי אווה שמי ליאו ואלדס." אמרתי בקול רשמי. מנסה לחכות את הקול של פוץ ואקר. זה לא היה קשה. יש לו קול מעצבן ורשמי. מאוד קל לעשות. עכשיו גם דקס צחק.
נירא שגם הוא לא אוהב אותו כל כך. ושוב המורה הזאת לא הבינה ציניות. "נעים מאוד ליאו ואלדס." אמרה לי. והסתכלה על דקס במבט אבוד. "טוב בואו נתחיל בלימודים." היא אמרה. והתחילה ללמד דברים שאני יודע מאז שאני בגן! אתם יודעים אמא נפחית והכל...
מרוב שעמום התחלתי להשלים למורה את המשפטים. וואו זה היה משעמם אם אני! עשיתי את זה. אוח...כל כך משעמם! עוד פעם השלמתי לה משפט. והיא הסתכלה עלי מופתעת! אתם מבינים היא הסתכלה עלי מופתעת! היא זאת שלא יודעת ללמד לא אני. היא! היא! "טוב...מתי מגיעים לחלק המעשי?" שאלתי. לא סבלתי את זה עוד.
"בעיקרון, היינו אמורים להגיע לחלק הזה עוד חמש דקות אבל בגלל שאתה חדש אני מניחה שאפשר לעשות אותו עכשיו." הסבירה ליידי אווה. תודה לאלים. חשבתי שהחלק הזה בחיים לא יגיע. "יש את כל החלקים בחדר פה ויש פה שולחנות תבנו קדימה!" אמרה לנו. קמתי במהירות. לא יכולתי לשבת עוד שניה. אני חצוי זה פשוט יותר מידי עבודה.
הבאתי חלקים והתחלתי לבנות. וכן...התחלתי לבנות את המשגר שלי. הייתה פה טכנולוגיה מטורפת. זה יהיה קל לבנות את המשגר כאן. "מה אתה בונה?" המורה הבהילה אותי. מה לאלים אישה, אל תבהילי אותי ככה." אמרתי. אוי לאלים היא ממש הבהילה אותי. "מה זאת השפה הזאת. אני אשלח אותך לריתוק ואם לא למנהל. לא מדברים ככה למנטורים. כדי שתתקן את השפה שלך." היא הסבירה לי במעט כעס. שלחתי לה מבט מצטאר.
היא נראתה כועסת. "ליידי אווה למה שלא תלכי לנשום אוויר." דקס שאל אותה בעדינות. היא הנהנה. ויצאה החוצה לרגע. הסתכלתי על כל החומרים שהיו לה על השולחן. "מה אתה עושה?" דקס שאל אותי. "לומד." מלמלתי לעברו. הלכתי לכיוון השולחן שלה. לקחתי שני מבחנות אחת ורודה ואחת ירוקה. שניהן זהרו.
ערבבתי לעט את הורודה. ואז שמתי טיפה של החומר הירוק בתוך המבחנה הורודה. וזה...התפוצץ...על המורה...שבדיוק נכנסה. אופס?
●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●
אופס?
אני מניחה שאני מצטארת שעשיתי את הפיצוץ על המורה...או...שאני לא.
אני אוהבת את הפרק הזה. הוא מצחיק. לדעתי.
מה אתם חושבים עליו?
ואני החלטתי. אני עושה כל יום שאלה. בבקשה תענו...
מי האל היווני האהוב אליכם?
Love yaaaaa🫶🏻
YOU ARE READING
פרסי ג'קסון והשמורת
Fantasyנוו...אתם מכירים את הפאנפיקים על השומרת ופרסי ג'קסון? אז אני מתה על כאלה. אז אני החלטתי גם להכין אחד. אני מקווה שתאהבו אותו. אני לא מחשיבה את גורלו של אפולו. הכתיבה משתפרת מפרק 6 יש ספר מודעות לספר- הוא בעמוד למרות שיש אנשים שרושמים מתי הם מקום...
