פרק 12 -המועצה? איזה מין שם זה?

222 16 7
                                    

נ.מ פרסי

"זאת המועצה." אמר אולדן. "וואו." אמרה אנבת. "האדריכלות פה פשוט מהממת." אנבת אמרה בעוד מתפעלת מהעיצוב.

"איך שהקירות עמידים. ולא צריך תחזוקה של עמודים בגלל המבנה הגדול. ולומרות זאת, מדרגות הבדולח נראות צבעניות בגלל תקרת הזכוכית. והדרך שניראים אליהם כוכבים קטנים. זה פשוט מהמם."

המשיכה להסביר אנבת. טאני פשוט עשיתי כאילו אני מקשיב לה. פשוט שמחץי להיות איתה שוב. משכתי אותה בעדינות קרוב אלי, וחיבקתי אותה עם יד אחת. הייתי מנשק אותה, אבל היא כנראה תנזוף בי ולא תנשק אותי על זה שזה מקום מכובד וצריך לכבד.

למי אכפת מדברים כאלה? לי בטוח לא. אבל זה כנראה הדבר שמסבך אותי כל הזמן אם האלים. אני צריך להפסיק אם זה...לא...כנראה לאלים יש בעיה אחרת איתי. אין מצב שזה זה.

"בואו עולים." אמרה סופי. "את ממש מתמצאת במקום הזה אהה פוסטר?" אמר קיף.
"מי זה פוסטר." שאלתי. אנבת גילגילה את עיניה. כנראה שהיא רגילה לשאלות המטומטמות שלי. סופי בלית ברירה הצביעה על עצמה.

ואנבת נתנה לי מכה קטנה. "היי." לחשתי לה. "זה כאב." אמרתי לה. "מגיע לך." החזירה לי.
"אוקי אוקי, אני אנסה לא לשאול שאלות מטומטמות ליעד 'המועצה' איזה מין שם זה בגלל?" שאלתי אותה.

"הם כנראה המנהיגים של האלפים." אמרה לי. "לא..." אמרתי בקול גבוה.

ועלינו למעלה.

"שלום שמי הוא אמארי. ואני טלפת, אנחנו שתיים עשרה חברי המועצה, מנהגי האלפים."

אנבת הרימה את גבותיה לכיווני. "מה הסיכוים." לחשתי לה ,טון גבוה, שוב.

"גבוהיים ביותר, למה שנבקר אלפים רדומלים. ולמה שהם קשורים אלינו." הסבירה לי אנבת.

"אני מקווה שאנחנו לא מפריעים לכלום." אמר אלף נוצץ ביותר אם אוזניים מחודדות. "האמת היא, שאתם..." אנבת וג'ייסון שלחו לי מבט רצחני. לאומתם ליאו גיחך.

"אנחנו מצטארים." אמר ג'ייסון. "רק אל תפריעו שוב." אמר אמארי.

"בכל מקרה, טריק אקרא אתכם כדי לראות אם אתם אלפים או לא."

כולם הנהנו. סופי למה שלא תשארי כל השאר נשמח אם תצאו. אמרו לחבורה של סופי, אולדן, דלה, ואדלין.

"טוב, אתם אמורים להרגיש כרגיל. וזה חא יכאב בשום צורה." הסביר טריק.

הוא הושיט את ידו קדימה. ונראה מרוכז ביותר. כמעט כמוני שאני יוצר הוריקן או טרונדו ממים.

"הם כולם אלפים!" אמר לבסוף. מופתע. "זה כנראה הצד האלוהי שלנו." לחש ג'ייסון. הנהנתי. זה הגיוני. למרות שאנחנו כנראה טיפה יותר חזקים מהאלפים.

"טוב, בואו נראה מה היכולות שלכם." אמר האלף עם האוזניים המחודדות.

"ברונטה, יש סיכוי שהם עוד לא גילו על היכולות שלהם." אמר אמארי לברונטה מסתבר. כאילו ברצינות מה הקטע השמות האלה???

"למישהו מכם, יש משהו מוזר שהוא יכול לעשות שאחרים לא?"

"טוב..." התחילה אנבת. "פרסי שולט במים, ג'ייסון ברוח, פייפר יכולה לפקוד על אנשים לעשות משהו והם יעשו אותו, ניקו שולט בצל, הייזל יכולה מזמנת חפצים (ה.כ- ערפול) , פרנק יכול לשנות צורה, ליאו מדבר אם טכנולטגיה וויל עושה דברים עם אור, ואני יכולה לדבר בכל שפה."

אמרה אנבת מהר. וסופי הסתכלה אלינו במעט הרבה שוק. "למה לא אמרת שאני שולט באש?" לחש בשאלה ליאו. "אש זה יכולת אסורה, אם היית מקשיב להסבר של מר פורקל היית יודע. לחש ג'ייסון לפני שאנבת הספיקה לענות.

"טוב אנחנו יודעים שאתם אלפים ושיש לכם יכולות, אבל אנחנו נשמח שתדגימו לנו." אמר אמארי. אנבת הנהנה. "פרסי, תוכל להיות הראשון?" שאלה אותי. הנהנתי.

"למישהו יש בקבוק מים?" שאלתי. וסופי הוציאה מהתיק שלה בקבוק. היא זרקה אותי אלי, ודי פספסה, אבל לא נשפח כלום.

הרמתי את הבקבוק מהרצפה. ופתחתי את הפקפק. התחלתי להוציא את המים מהבקבוק בעזרת הכוח מפוסידון.

ואז עשיתי טורונדו קטן. סובבתי אותו קצת ואז פוצצתי אותו לשלוש פגסוסים. שדהרו סביב המועצה.

"וואו, הרבה זמן לא ראיתי הידרוקונאי כזה טוב." אמר ברונטה. "טוב מי הבא?"

ג'ייסון עשה תרגיל אם ברקים ורוח. אנבת דיברה בחמש שפות וחיכתה את הקול של חברת המועצה נצנץ ורוד. ליאו הרכיה אליקופטר שעף ממקלות.

פרנק שינה צורה. הייזל השתמשה בעירפול ו'זימנה' עציץ,מים, ושלוחן קטן. פייפר פקדה על אמארי לרקוד ריקוד קטן. מה שאחר כך הוא השתעל ואמר שלא נזכיר את זה בחיים. והודה שפייפר חזקה. לא שלא ידענו את זה.

וויל שיחק עם כדורי אור. וניקו זימן צללים.

"טוב, כולכם שולטים נהדר ביכולות שלכם." לימדתם את עצמכם?" אנבת הנהנה. "כן, אבל עזרנו אחד לשני." אמארי הנהן בהבנה.

"אין מה עוד לומר חוץ מזה שכולכם יכולים ללכת לפוקספיר." שמהסבר של מר פורקל הוא אמר שאם אנחנו אלפים אם כישרון רוב הסייכוים שנתקבל לביץ ספר פטרייה זוהרת.

"תודה אדוני." אמר וויל. וכולנו יצאנו מהאולם.

☆☆☆☆☆☆☆

שהגענו להייבנפילד (אני, אנבת, ליאו, ג'ייסון, פייפר, הייזל, פרנק, ניקו, וויל, סופי ואדלין.)

אדלין שאלה: "יש לכם יום ארוך מחר והיה לכם יום ארוך היום, למה שלא תלכו לישון עכשיו בחדר האורחים?"

"כן זה רעיון נהדר." אמרתי. "תודה אדלין." אמר וויל. כמובן הילד הזה ממש מנומס.

וכולנו עלינו לישון. אני ואנבת הלכנו לישון ביחד. נישקתי אותה והלכנו לישון.

○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○

והנה עוד פרק נגמר! אני ממש אסמך אם תעקבו כי אני רושמת הודעות בפרופיל ותצביעו. כי אני באמת עבדתי קשה על הפרקים האלה.

אני מקווה שנהנתם לקרוא. כי אומנם עבדתי קשה אבל ממש נהנתי מהכתיבה. אז אני מקווה שגם אתם נהנים מהקריאה.

אוהבת💜

פרסי ג'קסון והשמורתWhere stories live. Discover now