פרסי ג'קסון והשמורת

פרק 9- עוד אור וגם אולי מצאנו את אנבת

נ.מ פרסי

והנה עוד פעם צעדנו אל האור. איזה כיף. אבל כל עוד זה יוביל לאנבת זה בסדר מבחנתי.

"איך אמרת שקוראים לך שוב?" שאלה אותי אמא של הילדה עם העיינים החומות, והכוח שהכאיב לנו.

"פרסי." עניתי לה. "טוב נעים מאוד אני אדליין." וחייכה חיוך חמים.

"אדליין נראת נחמדה." לחש לי ג'ייסון. "כן, עד עכשיו היא באמת נראת ככה, אם נצטרך לשחרר את אנבת בכוח...בוא לא נפגע בה."

לחש לי פרנק. שימח אותי לדעת שהם, בדיוק כמוני היו מוכנים לשחרר את אנבת בכל מחיר.

"תודה" לחשתי לו חזרה. הוא ידע למה התכוונתי. הוא הנהן לעברי.

"טוב, זה הייפרבלייד" (ה.כ ככה רושמים את זה נכון? אם לא אשמח לתיקונים)

אמרה אדליין. "ואיפה אנבת?" שאלתי אם טיפה כעס. הבחור אם השיער השחור והפוני הקסוף הסתכל עליי באיום.

שלחתי אליו מבט מהיר של 'סורי לא התכוונתי' ונראה שהוא נרגע טיפה אבל עדין שומר על דריכות.

ג'ייסון שלח אליו מבט של 'נו באמת, תסדר את זה!'

אבל נראה שלא הייתי צריך לסדר את זה כי אדליין שלחה מבט מרגיע לילד אם הפוני, ואמרה לי "היא אמורה להגיע כל רגע."

○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○●○

אז כן, הפרק קצר בטירוף ואני ממש ממש ממש מצטארת.
אני נורא עסוקה, כי יש לי חומר להשלים בלימודים. ואני מצטארת שזה יוצא על הזמן שאני אמורה לרשום פרקים.
אבל מיום חמישי אני אמורה להיות פנויה ואני ינסה להוציא פרקים יותר ארוכים וכל שבוע. כמובן עד התקופה הבאה הקשה בלימודים. אז כן בבקשה תסלחו לי על הפרקים.
ואני מקווה שהפרק הבא יהיה יותר ארוך, וטוב.