1135 מילים
★★★★★★★★★★★★★★★★★★★
"לאן אנחנו הולכים, ג'ימיני?"
טאהיונג וג'ימין צעדו ברחוב שלובי זרועות בתלבושות חמודות בצבעים ורוד וכחול בייבי, כמו השיער שלהם. הם תמיד היו ככה, אז זה לא היה חדש ולא הרגיש לאף אחד מהם מוזר או מביך.
"שמעתי שנפתחה עגלת אוכל חדשה ליד אחד הפארקים, וחשבתי שיהיה נחמד לעצור לאכול שם לפני שנמשיך בדייט החמוד שלנו!" ג'ימיני חייך ועיניו נעצמו, וטאהיונג לא יכל שלא לצבוט את לחייו המתוקות. "מה יש שם לאכול?" הוא שאל כשהם התקרבו אל הפארק, "כאילו, מנות אמיתיות או עוגות דג ומוצ'י?"
"מיד תגלה."
הם נעצרו מול הקרוואן היכן שגדוד קטן של ילדים התאסף וביקש אוכל עם הכסף שההורים נתנו להם.
היו שם שני עובדים לבושים בשחור עם כפפות וכובעים שמכרו צמר גפן מתוק צבעוני מגולגל על מקל ונקניקיות גאמג'ה לילדים במרץ. אחרי שהילדים סוף סוף קיבלו את מבוקשם והעובדים יכלו לנשום לרווחה, הם התפנו כדי לשרת את הלקוחות החדשים. "שלום. מה תרצו? יש לכם תפריט כאן." אחד העובדים שהתג שלו הראה 'היונג-סיק' הצביע על אחד הצדדים החיצוניים של הקראוון היכן שהיה ממוסמר תפריט פשוט למתכת הלבנה.
"או, או, ג'ימיני, אפשר צמר גפן מתוק? אני רוצה צמר גפן מתוק בצבע ורוד!" טאהיונג קפצץ במקומו. ג'ימין צחק מההתנהגות של טאהיונג והנהן. "תרצה עוד משהו חוץ מזה?" הוא שאל בעודו שולף את הארנק שלו, וטאהיונג בחן בקפדנות את הלוח עם התפריט לפני שהכריז, "אני רוצה קוואבגי חם!" (Kkwabaegi)
ורוד השיער הנהן שוב לפני שפנה שוב אל היונג-סיק והגיש לו שטר של 20,000₩, "שני צמר גפן מתוק ושני קוואבגי בבקשה."
"מיד מגיע."
---
מרוצים ולועסים בצק חם מטוגן וחוטי סוכר מתוקים, השניים החליטו להסתובב בפארק ולהנות מהאוויר והיופי בזמן שהם אכלו להם בהנאה.
"האמת היא, ג'ימיני," טאהיונג מילא את פיו בממתק הסוכרי המתוק, "שאני מרגיש כאילו שום דבר בינינו לא השתנה חוץ מהעובדה שעכשיו אנחנו נקראים בני זוג ולא חברים הכי טובים. אה, ואנחנו מתנשקים."
או שטאהיונג אמר את מה שאמר בהיסח הדעת, או שהוא הרגיש ממש בנוח עם הנפש התאומה שלו, אחרת הוא היה מסמיק ומתחיל לגמגם. או לא אומר את זה בכלל. ג'ימין חשב שזו נקודה לו, כי עד כה נראה שהוא היחיד שטאהיונג דיבר איתו ככה בלי בעיה.
"אני גם חושב. אבל.. היית רוצה שמשהו ישתנה?"
טאהיונג עצר כדי לחשוב, ועל הדרך טחב לפיו חופן נוסף של צמר גפן מתוק. הוא היה רוצה שמשהו ישתנה אחרי שהם נכנסו לטרום-מערכת יחסים? או שהיה לו טוב עם המצב הנוכחי?
מצד אחד,
הוא ציפה שיהיה שינוי. שהם יהיו יותר דביקים, יותר מתוקים אחד עם השני, יותר... מאוהבים.
מצד שני,
הם תמיד היו ככה. תמיד היו כירבוליים זה עם זה, צמודים זה לזה ולפעמים הם אפילו היו מפלרטטים אחד עם השני בצחוק.
וחוץ מזה, שום דבר לא היה צריך להשתנות בשביל שהם יוכלו להגיד שהם מאוהבים, ובמערכת יחסים.
הם פשוט היו, בלי להתנצל ובלי להשתנות.
"לא." טאהיונג ענה לבסוף. "אני חושב שאני אוהב אותנו בדיוק איך שאנחנו."
---
"התחנה הבאה: המספרה!"
השניים עמדו כעת מול המספרה האהובה עליהם, מוכנים להיכנס ולשנות את השיער שלהם. טאהיונג מחא כפיים בהתרגשות וגרר את ג'ימין יחד איתו. שניהם היו ידועים בחבורה בצבעי השיער שלהם. הם אהבו לשנות אותם ולפעמים אפילו להתאים אותם אחד לשני, לעשות תסרוקות שונות ומגוונות, ומה לא.
הם היו עם צבעי השיער הנוכחים שלהם (ורוד וכחול) כבר יותר מידי זמן, וג'ימין החליט שהגיע הזמן לשנות את זה.
"טאהיונגי! ג'ימיני! הרבה זמן לא ראיתי אתכם!" אחת הספריות צעדה לקראתם בחיוך גדול וזרועות פתוחות. "רציתם לשנות את הצבע ונזכרתם בי סוף סוף?" בני הזוג צחקקו וחבקו אותה, "יה-רין נונה, את יודעת שאנחנו תמיד זוכרים אותך. הזמן האחרון היה פשוט קצת... עמוס." ג'ימין הסביר כשהם התנתקו מהחיבוק. יה-רין בלגנה את שיערו בחיבה, "אני יודעת, ג'ימיני, אני צוחקת. בכל מקרה, לכו לשטוף את השיער שלכם אצל גו-וון ואז נדבר. אני צריכה ללכת לסיים תספורת של אחד הלקוחות." ואז היא מיהרה לחזור אל הלקוח הישוב בכיסא, סינר התספורת עוטף אותו מהצוואר ומטה.
אחרי שהשניים שטפו את השיער ודיברו קצת עם העובדים המוכרים, הם שניהם התיישבו בכיסאות אחד ליד השני בעודם מחכים ליה-רין וג'יהון (עוד ספר שהיה קרוב אליהם) שיגיעו. גו-וון כבר עטף אותם בסינרי תספורת וייבש להם את השיער, ועכשיו רק נשאר לצבוע אותו ואולי קצת לקצר או לשנות צורה.
מבלי להסתכל אחד על השני, כל אחד מהם שלח יד אל עבר השני במטרה לאחוז זה בזה. כשהידיים שלהם נפגשו הם סוף סוף נפנו להביט זה בזה בחיוכים עדינים ועיניים אוהבות.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שלהם במספרה, ובמיוחד לא בזו, אבל עבר זמן ובפעם האחרונה שהם היו כאן הם היו רק החברים הכי טובים, לא יותר מזה. עכשיו הם היו כמעט בני זוג, למרות שיש שיגידו שהם כבר זוג נשוי במסווה.
"תודה ג'ימיני."
"על מה?"
"סתם... שלקחת אותי לכאן היום. שאתה איתי."
העיניים של ג'ימין נעלמו בחיוך שלו וטאהיונג צפה בסומק העדין שהתפשט על לחייו המתוקות.
"אני אוהב אותך." זה נפלט לו, אבל טאהיונג לא התחרט על זה. בעיקר לא כשג'ימין השיב לו באותו חיוך מתוק, "אני אוהב אותך גם, טאהיונגי."
"......."
"קרה ביניכם משהו?"
הם כמעט קפצו בבהלה, אבל רק כמעט. הידיים שלהם התנתקו, למרבה האכזבה של שניהם.
"אה לא. לא, לא קרה כלום." טאהיונג ענה בשקט, מובך. שני הספרים הביטו אחד בשנייה. "בסדר.... אז מה תרצו לעשות בשיער שלכם?" כל אחד מהם נפנה לאחד מבני הזוג והתחיל לשחק להם בשיער.
"החלטנו שנעשה כסף וזהב. טאהיונגי כסף ואני זהב."
הספרים הנהנו ומיד ניגשו לעבודה.
שעתיים אחר כך ג'ימין וטאהיונג יצאו משם מרוצים ועם צבעים שונים. בעוד שהכסף גרם לטאהיונג להיראות חיוור יותר בצורה מחמיאה, ו.. רך יותר, הבלונד הזהוב של ג'ימין גרם לו להיראות כמו גולדן רטריבר מתוק. הם שניהם היו כאלה חמודים! רק חכו שהאחרים יראו אותם. בפעם הקודמת שהם צבעו את השיער, החבורה לא הפסיקו לגעת ולבקש שיעשו אגיו.
"אתה מרוצה טאהיונגי?" הם התהלכו ברחוב בידיים שלובות וחיוכים גדולים ושיער פלאפי ויפה. "כן. מאוד. תודה היונג." טאה חייך את החיוך המרובע המקסים שלו וג'ימין החזיר לו בחיוך העיניים המתוק שלו. "אנחנו כאלה חמודים."
טאהיונג באמת נראה חמוד. ג'ימין לא יכל שלא פשוט-
לנשק אותו.
אז הוא עשה בדיוק את זה.
נשיקה עדינה, רכה ומהירה שהשאירה את טאהיונג חסר אוויר וסמוק עד האוזניים. זה היה כל כך פתאומי.
"נכון מאוד, טאהיונגי. אנחנו חמודים. ואתה יודע מה עוד חמוד?" ג'ימין נעצר והביט בו בעיניים נוצצות, "התחנה הבאה והאחרונה שלנו- בית קפה גורים!"
---
"אני אקח קפה קר עם חלב שיבולת שועל ופאמפ ריבת חלב." טאהיונג הסתכל על ג'ימין בגועל טהור. "אתה כזה הומו בריא." הוא גלגל את עיניו בשובבות ואז פנה למלצר בחיוך מתוק. "אני אקח חלב חם עם פצצת שוקו ופרוסת עוגת לוטוס."
המלצר עזב אותם כדי להגיש את ההזמנה שלהם למטבח ולשרת אנשים נוספים שנכנסו בדיוק לבית הקפה. ג'ימין וטאהיונג פנו שוב להביט אחד בשני וגילו חתול אפור גדול רובץ במרכז השולחן. הם לא יכלו שלא לפרוץ בצחוק, ומשם התפתחה שיחה נחמדה במהלכה גורי כלבים וחתולים ניגשו אליהם וביקשו ליטופים ואהבה.
הקפה, השוקו והעוגה הוגשו במהירות והם נהנו ממה שהזמינו, טאהיונג מאכיל את ג'ימין מידי פעם בעוגה שלו וג'ימין נותן לו שלוקים מהקפה שלו.
בכך הם סיימו את הדייט שלהם, ומאוחר יותר בבית הם חטפו את ג'אנגקוק ויונגי והתכרבלו יחד כל הלילה במיטה של טאה.
★★★★★★★★★★★★★★★★★★★
וואי וואי איך שאנחנו מתקרבים לסוף זה פחד😱😱
רק רציתי להגיד שאני באמת מעריכה ואוהבת אתכם.ן, וכל פעם שוואטפד מתריע לי על הודעה חדשה אני ישר מה זה מתלהבת ומיד בודקת אם אלה אתם.ן שכתבתם.ן 💞💞💞💞💞
אני נהנית לראות אתכם.ן מדברים על נושאים קשים שנוגעים לכם.ן, בגלל שבאמת מרגיש לי שוואטפד זה מעבר למקום לסיפורים- זה מקום לאנשים, שבאו לקרוא את הסיפורים האלה כמובן, אבל גם באו כדי למצוא את השקט שלהם.ן, את האנשים שלהם.ן אולי...
וברור שאני אוהב שאתם.ן פשוט מגיבים לסיפור😍😍זה תמיד משעשע אותי ואז אמא צועקת עליי שהצחוק שלי מפריע לה להתרכז🤭🤭
אניווייז תדעו שאני מעריך אתכם.ן כל כך ואני מקווה להוציא סיפור נוסף בהמשך (אם אני רק אצליח לסיים אחד קודם🙄🙄)
בביי סיימתי תמשיכו לקרוא🙋🏻♀️🙋🏻♂️