המסומנת

פרק 19

ניקולאס היה בשביל אנה כמו נקודת האור הקטנה בכל הפגיעה שהיא מרגישה בליבה עכשיו.

היא הביטה בו מבולבלת למשך שניה ואז השפילה את מבטה.

"מי אתה?" מרגרט, אמא של אנה, שאלה בקור רוח אך מבטה היה מהופנט מיופיו של ניקולאס.

מרוב לחץ אנה כמעט ולא שמה לב למעשיה. היא חיבקה את ידו של ניקולאס כאילו שהיה חבל שיציל אותה מהמבוכה האיומה.
"בוא ניקולאס.." היא מילמלה ומשכה מעט את ידו.

ניקולאס הביט בה בהפתעה ואז החזיר את מבטו אל ההורים הקרים שלה.
הוא כיחכח בגרונו לפני שדיבר, "יש לכם בת מדהימה." הוא אמר ברצינות בגלל שהבין שקרה משהו.

לפני שההורים שלה הספיקו להגיב אנה משכה בידו של ניקולאס והם הסתובבו לכיוון המדרגות הגדולות.

אבל אז אנה עצרה והסתובבה חזרה אל הוריה.

"אני אשמח אם תלכו." היא אמרה באדישות והביטה בהם כאילו שהיו לכלוך באמצע דרכה.

לפני שהם הספיקו להגיב אנה חזרה על צעדיה ועלתה מהר במדרגות הגדולות.
ניקולאס המופתע הביט בהוריה לכמה שניות ואז רץ אחריה.

אנה עלתה במדרגות במהירות כדי לנסות להיות לבד.
היה לה קצת קשה בגלל השימלה הכבדה אבל היא הרימה אותה בידייה וחשפה את הנעליים השחורות שלה.

אמילי חושבת שהיא עם נעליי עקב אבל אנה לא הסכימה לזה בשום צורה.

היא הגיעה לקומת הכיתות והביטה בדלת של אולם הנשף.
ביום יום אף אחד לא נכנס לשם, החדר הזה שמור רק לאירועים מיוחדים.
הוא עדיין היה סגור אבל אנה החליטה להיכנס אליו בכל מקרה כדי להיות קצת לבד.

נערים ונערות עמדו בכל הקומה ודיברו.
אנה שיחררה את ההבעה הכועסת מפניה ושמה במקומה הבעה רגילה לחלוטין.
היא הלכה בהליכה מהירה יחסית ופתחה את הדלת בעדינות כדי שהנערים לא ישימו לב.

"אפשר להיכנס?"

אנה הסתובבה אל הנערה החייכנית ששאלה אותה את השאלה.
אנה הנידה בראשה לשלילה, "אני מסדרת דברים." היא שיקרה.

הילדה הנהנה ואנה נכנסה לאולם במהירות.

היא סגרה מאחוריה את הדלת ונשענה עליה באנחה.
היא פתחה את ענייה, אולם הנשף היה מהמם.
וילונות סגולים קישטו את החלונות. הרצפות שעל הריצפה היו מבריקות, אנה יכלה לראות
את צבע הזית של שמלתה משתקף עליה.

לצד שני צדדים נגדיים של קירות היו שולחנות.
בצד אחד שתייה, לא חריפה.
בצד שני כל מיני מאכלים.
אך השולחנות לא היו מלאים עדיין ועמדו ליידם ארגזים מקרטון.

אנה נכנסה עמוק יותר אל תוך החדר הענק ובחנה אותו טוב יותר.
היא הביטה למעלה, מנורה יפה ומקושטת עמדה באמצע התקרה.
היא הייתה כל כך נוצצת שאנה יכלה לראות את השתקפותה בה.