המסומנת

פרק 13

הלילה הזה היה לילה מחרפן בשביל אנה.
היא לא ניסתה אפילו להירדם, היא ידעה שהיא לא תצליח.
חוסר הידיעה משגע אותה.

בגלל שהיא הייתה ערה כל הלילה היא הייתה אחת מהראשונים בחדר האוכל.
למרות זאת שהיא לא ישנה, היא הרגישה ערנית.
היא אכלה במהירות מכיוון שלא רצתה להיתקל בחבריה לפני שיסבירו לה.

הצלחת הונחה לידה.
אנה הרימה את ראשה במבט מבואס ואז ראתה את רוז, היא התנהגה כאילו הכל רגיל.
"בוקר טוב." היא אמרה לאנה בחיוך.

רגע, רוז יודעת או לא?

בשיא טיפשותה של נערה שלא ישנה כל הלילה אנה שאלה אותה שאלה מוזרה,
"איזה מגניב זה כוחות על, נכון? כאלה אורות לבנים שיוצאים מהידיים, איזה מגניב נכון?"

רוז הסתכלה עליה במבט שאומר: את לא שפויה

"אם את מנסה לדעת אם אני יודעת, אז אני יודעת." היא אמרה לה בציחקוק.

"ולא סיפרת לי?" אנה שאלה

"לא יכלתי." היא ענתה בקלילות.

אנה פערה את עינייה, "את גם יכולה להוציא אורות מהידיים?" היא שאלה בלחישה.

נכון שאמרתי שאנה משתגעת מזה שהיא לא יודעת מה קורה?
לא הגזמתי, היא באמת משתגעת.

"לא, אנה! ואת נראת כאילו יצאת מדעתך תירגעי, הם יספרו לך עוד מעט ואת תביני הכל."

במשך היום אנה הבריזה מכל השיעורים.
היא חיכתה למישהו שיבוא לקרוא לה כדי לקבל הסבר. אם לא יבואו אליה היא תוציא את כולם מהחדרים שלהם באמצע הלילה! גם את אמליה.

היא בדיוק ירדה לסיור ערב ברחבת הדשא הגדולה כשאמילי באה אליה.

"אנה." אמילי נעמדה מאחוריה וקראה לה בקול זהיר.
אולי אנה היא לא איום ליד הכוחות שיש לאמילי אבל היא מפחדת לאבד את החברה הכי טובה שלה.

אנה הסתובבה אליה ופגשה בעינייה הטובות.
היא נזכרה איך היא איימה עליה עם הסקייטבורד והרגישה לא נעים.
"אם את רוצה לדעת מה קורה, בואי." אמילי אמרה לה ועלתה למשרד של אמליה.

אנה הלכה אחריה.

אמילי פתחה את הדלת ונגלה אל אנה המשרד הרגיל והחמים של אמליה.
רק שהפעם גם ניקולאס, לוקאס וקימברלי היו שם.

אמליה ישבה בכיסא המנהלת שלה.
הכיסא שמבעד לשולחן היה פנוי, מחכה שאנה תשב אליו.
לוקאס וניקולאס, כמו שני יריבים.
כל אחד נשען על הקיר בצד השני של החדר.

אנה בחנה את מבטו של ניקולאס, הוא הסתכל עליה במן חיבה כזאת שחיממה לה את הלב.

היא העבירה את מבטה על לוקאס גם, מתוך סקרנות.
הוא לא הסתכל על אנה בחזרה, מבטו היה נעוץ בשטיח הירוק כהה של המשרד של אמליה.
זה מעט איכזב את אנה, היא רוצה להרגיש את המבט שלו עליה משום מה.