המסומנת

פרק 53

מאז שהגיעה לאקדמיה היה אפשר לחלק את חייה של אנה לתקופה ברורה; לפני נשף הסתיו ואחריו.

עכשיו, כולם בחדר האוכל מדברים על נשף החורף שיתקיים הערב.
על מה הם לובשים. איפה מתארגנים. עם מי ללכת.

אבל אנה חשבה על נשף החורף רק בגלל סיבה אחת, רוז.
איך תוכל לדעת שמשהו כזה לא יקרה שוב? אם אז היה אפשר לפרוץ אל האקדמיה, מה שונה עכשיו? השומרים לא הוכיחו את עצמם כשהייתה בלונדון.

איך תוכל ללבוש שמלה מפוארת ולהנות עם כולם לצליליה של המוזיקה, כשהיא כל-כך חוששת?

אנה חשבה לנסות לדבר עם חבריה על כך, אולי הם יצליחו להרגיע אותה. אבל כשהגיעה לארוחת הבוקר וראתה את כולם מרוגשים, היא לא רצתה להרוס את האווירה ופשוט שתקה.

אמילי חזרה לשולחן עם קערת סלט גדולה והניחה אותה במרכזה.
"הנה, תאכלו את זה למשך היום ותראו איך הבטן שלכן תראה בערב." אמרה בהתגאות והתיישבה לצד אנה.

"למה דיברת רק לבנות? גם אני רוצה להיות כוסית ליום אחד." מקס עשה עצמו מאוכזב וכולם צחקו.

ניקולאס רכן אליו מהצד, "אתה תמיד תהיה הכוסית שלי."

אמילי הזעיפה את פניה בנסיון להסתיר חיוך.
"תשתקו." אמרה, למרות שמקס נישק את מצחה באהבה. "וכולכם, תמשיכו לצחוק, אתם תראו איך השמלה תשב עליי."

קימברלי גלגלה את עיניה, "נו באמת, את אומרת את זה כל שנה ובסוף אוכלת כל דבר בנשף. כולל את הראש שלנו."

כולם צחקו בהסכמה. לבסוף גם אמילי נכנעה והצטרפה אליהם.
"כמו אז עם המאפיי שוקולד האלו. כל השמלה התלכלכה לי."

רואה, חשבה לעצמה. היו עוד הרבה נשפים לפני שבאת ולא קרה כלום.

תחושת הצימאון הסיחה את דעתה.
לא היה קנקן מים על השולחן, אז היא קמה ממקומה.
המבט הבוחן של קימברלי ליווה אותה עד למזנון ואנה לא יכלה להפסיק לחשוב; לוקאס בטוח סיפר לה, ועכשיו היא כועסת עליי.

בעודה ממלאת לעצמה כוס מים היא סרקה את חדר האוכל.

עיניה נתפסו על מיי, שבדיוק הגיעה והתיישבה בשולחן של החבורה עם חיוך קטנטן ומותש על שפתיה.
אנה שמחה לדעת שהשיחה שלהן אתמול עזרה לה. אפילו אם רק קצת.

כדי לשנות את נושא שיחתן בלילה אנה סיפרה לה על הפרידה מלוקאס, והן העבירו את הלילה בדיבורים עד שעות הבוקר המוקדמות.

מיי סיפרה לה עוד על עצמה ועל התרבות שלה, ואנה שיתפה איתה חוויות מלונדון וסיפורים מצחיקים.

עכשיו שמה לב שהכיסא שניקולאס ישב בו קודם ריק.

"אנה, מה שלומך?"