נ.מ. הארי
לקח לנו זמן להתרגל לזה שאנחנו קשורים זה לזה, אבל ברגע שהבאנו את העיקרון של זה יכולנו ממש לרוץ ככה. "אתה רואה, כשאתה מקשיב לי אנחנו יכולים להיות דווקא די טובים ביחד" אמרתי תוך כדי שחיוך מאיים לצאת לי מהשפתיים. "מה ש'תגיד" לואי ממלמל, הוא היה מאחורי אבל עדיין יכולתי לראות שהוא מחייך, למרות שניסע להסתיר את זה.
פול הסביר לנו איך המשחק יתקים ואיפה הגבולות שהיה בניהם את המטמון.
"לפני שאתם מתחילים, רק שתדעו שמי שמוצא את המטמון ראשון זוכה בשבוע שהוא לא צריך לנקות את הכלים!", וזה היה כל מה שהיה צריך לומר כדי להפוך את זה לתחרות אמיתית.
לפני שהתחלנו את המשחק הייתי בטוח שראיתי את ליאם הולך עם מזוודה לכיוון חדר ההנהלה. אבל ליאם ביפן אז זה לא אפשרי, חשבתי. ובזה התחלנו את המשחק.
____
זאת הייתה פעם שנייה שלואי היה במחנה אז הוא הכיר כבר את רוב המקומות שהיו יכולים להחביא את המטמון, וזה היה טוב כי ככה יש לנו היתרון. "תיזהר מהענפים..." לואי אמר לי אחרי שהתחלנו ללכת. ענפים התעופפו לכל כיוון מעל הראשים שלנו ברגע שנכנסנו ליער.
לי לא היה מושג לאן אנחנו הולכים אבל היה נראה שלואי ידע אז פשוט הלכתי מאחוריו. זה לא היה הרעיון הכי טוב שלי כי כל הענפים שלואי הזיז עפו ישר לפנים שלי. "אאאה!" צעקתי אחרי שענף אחד הצליף לי בפנים, מרוב ההפתעה של ההצלפה נפלתי אחורה ומשכתי את לואי איתי. "הארי! אתה בסדר?" לואי שאל וניסה לקום, הוא הושיט לי יד כדי לעזור לי לקום אחרי שהוא כבר נעמד. תפסתי את היד השניה שלו (זאת שלא הייתה קשורה לשלי) ונעזרתי בה כדי לקום, "כן, תודה" ניקיתי לכלוכים מהמכנס שלי והמשכתו ללכת.
נ.מ. ליאם
"שלום איך אוכל לעזור לך?" האישה במזכירות שאלה. "אמ כן, היי. שמי הוא ליאם פיין, נרשמתי מאוחר ואני לא יודע באיזה חדר אני... " באמת ניסיתי להיות נחמד אבל זה היה די קשה כשאני ישנתי רק שעתיים ויש לי ג'טלג (ה.כ. אני לא בטוחה אם ככה כותבים •~•) אז כל מה שרציתי לעשות זה רק ללכת לישון. "אה אוקי, ליאם אתה בחדר מספר 28. אין שם מספיק מיטות אבל אנחנו נסדר את זה." "טוב, תודה" אמרתי ויצאתי מחדר ההנהלה.
"שלום, יש פה מישהו?" אמרתי כשנכנסתי לחדר. "מי זה?" קול אמר מתוך החדר החשוך. "ליאם, חכה אני אדליק את האור. אמ זה החדר שלי, אני חדש" עניתי בשקט. "אה טוב, אני זאין, ויש עוד שתי ילדים בחדר אבל הם בפעילות עכשיו. קוראים להם לואי והארי, הם סבבה" הולי שיט! אני באותו חדר עם הארי! "למה אתה לא בפעילות?" שאלתי אותו.
"אני לא הרגשתי כל כך טוב. כאבה לי הבטן בבוקר, אבל אני מרגיש יותר טוב עכשיו..." הנהנתי ואז הבנתי שהוא לא יכול לראות אותי, אחרי זה הבנתי שאני לא יכול לראות אותו. והבנתי שבכלל לא ראיתי את הפנים של זאין עדיין, אז הלכתי כמה צעדים קדימה וכל מה שיש לי לומר זה וואו.
הוא היה נראה כמו דוגמן. לא, כמו אליל. ואני אשקר אם אני אומר שהארי יותר יפה ממנו. כאילו אני אוהב את הארי אבל.... וואו.
________________________
היי סליחה שלא העלתי פרק שבוע שעבר.
אני החלטתי שלא יעלה פרק כל שבוע
אני יעלה פרק כל שבועיים ביום חמישי או שישי תלוי אם סיימתי את הפרק
אני אשמח אם תגידו לי מה אתם חושבים על הספר בנתיים כי אני אישית חושבת שהוא מתקדם קצת מהר מידי
וגם אם אתם סתם רוצים לדבר אני תמיד פה ♡
המשך שבוע טוב (:
ESTÁ A LER
SHARING A BUNK BED || larry au
Fanficלואי והארי מכירים במחנה קיץ. עם הרבה נפילות, כירבולים ואולי גם קצת סיבוכים, יכול להיות שהם התאהבו? 《《 אני מקווה שזה טוב (?) 》》 #1 summer #1 one #4 louistomlinson #1 לאריסטיילנסון #10 larry #12 larrystylinson
