איים באקקק
סיימתי לכתוב את הפרק שהייתי אמורה לעלות שבוע הבא אבל לא יכולתי לחכות אזזזזזז הינה עוד פרקקקק
______________
נקודת מבט הארי
וואו מאיפה התפרצות הביטחון הזאת הגיעה? לואי ישב על המיטה שלי המום, אני לא ידעתי מה לעשות אז פשוט הלכתי להחליף בגדים כדי שאני לא סתם יעמוד שם. כשחזרתי לואי עדיין הסתכל על אותו מקום שהוא הסתכל עליו לפני שהלכתי. מוזר. אולי שברתי אותו? בכל מקרה, התקדמתי לכיוון ליאם כדי לומר לו שנייל עומד לבוא. עמדתי מאחוריו כשהגב שלו היה מופנה אלי. "לימה! יש לי הפתעה" אמרתי אולי קצת יותר מדי חזק אבל לא נורא... ליאם קפץ בבהלה כי הוא כנראה לא ציפה שאני אהיה שם. הוא נרגע אחרי קצת זמן ואמר "הארי אל תעשה את זה! הפחדת אותי.... מה ההפתעה?" "נייל בא!" אמרתי לו בהתרגשות, הוא קפץ עוד פעם אבל הפעם זה היה בכוונה. "באמת? יש!" הוא אמר עם אותו טון מתרגש שהיה לי.
הרגשתי שמישהו מסתכל עלי אז הסתכלתי אחורה וראיתי את לואי, קטן וחמוד, על המיטה שלי נראה מאוד עייף למרות שלא היה כזה מאוחר, אני משאר שהוא עייף כי הוא דפק את הראש בקיר הזה או שהוא סתם עייף, אני לא יודע. הוא עדיין לא אמר לי למה ואיך הוא נתקע בקיר אבל לא נורא. כנראה שלרגליים שלי יש רצון משלהן כי פתאום מצאתי את עצמי ליד המיטה , מתפס על הסולם כדי להגיע ללואי. הסתכלתי לכיוון של ליאם אבל הוא לא היה שם יותר. מוזר. כולם מאוד מוזרים היום מה שמוזר כי אני אמור להיות המוזר... מוזר זאת מילה מוזרה, מוזר, מוזר, מוזר, מוזר... עוד משהו מוזר זה שאני עכשיו מחבק את לואי על המיטה שלי, איך זה קרה? מוזר.... המ...... מוזר.
"אני יכול לכבות את האור?" זאין שאל אותנו, מחייך כשראה שאני מחבק את לואי.... מוזר. (ה.כ. אוקי סליחה. זהו, אני יפסיק) "כן" לואי אמר בעדינות, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא דיבר מאז שהוא שנכנסנו לחדר. יש לו קול חמוד. זאין כיבה את האור ונכנס למיטה שלו, אני עמדתי לשחרר את לואי כדי שנוכל להסתדר על המיטה אבל הוא פשוט תפס אותי ומשך אותי לתנוחת שכיבה. לא הייתי בטוח אם זה בסדר לשים את הראש שלי על החזה שלי אז שמתי אותו על הכרית במקום. לואי גם שם את הראש שלו על הכרית אז הראשים שלנו היו ממש קרובים אחד לשני, שאני אומר ממש קרובים אני מתכוון שיכולתי להרגיש את הנשימות של לואי על הפנים שלי. הוא הסתכל לתוך העיניים שלי למה שהרגיש כמו מיליון שנים אבל כנראה היה רק כמה שניות. "העיניים שלך ממש יפות" הוא לחש כל כך חלש עד שחשבתי שדמיינתי את זה אבל אני יודע שאני לא.
העיניים שלו טיילו על פני עד שהגיעו לשפתיים שלי. מה?! רגע. לא. הוא לא עומד לנשק אותי נכון?! אני ממש רוצה שהוא כן אבל אני גם יודע שהוא לא, למה שהוא ירצה לנשק אותי? הוא לא. אני בטוח בזה. הולי שיט הוא מקרב את הראש שלו! אאאאאאאה, מה קורה פההההה. אני לא זזתי מהמקום שלי עדיין, מפחד שהוא אולי לא באמת עומד לנשק אותי ואז אני סתם אביך את עצמי. הוא סגר את הרווח בינינו והשפתיים שלו נגעו בשלי לממש שניה לפני שהוא הרחיק את הראש שלו, הסתכל עלי לרגע, ירד מהמיטה שלי ועלה לשלו. מה?! זה הכל?! הוא לא רציני, מה זה היה בכלל? אני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה בכלל נשיקה, הוא בקושי נגע בשפתיים שלי ואז הוא פשוט עזב. פשוט ככה. וואו, אוקי, מה עכשיו? אני בהחלט לא יצליח לישון אחרי זה.
נקודת מבט לואי
אני הבן אדם הכי סתום בעולם! למה בכלל חשבתי שזה יהיה רעיון טוב?! לנשק בן חתיך וחמוד ברמות, שאין סיכוי שהוא ירגיש אותו דבר. עכשיו הוא לא ירצה להיות חבר שלי יותר כי הוא יחשוב שאני קריפ מוזר. מדהים, לואי הפעם באמת התעלתה על עצמך. ישר אחרי שהשפתיים שלי נגעו בשלו, התחרטתי על זה כי ידעתי שהוא לא ינשק אותי בחזרה. כשהתרחקתי וראיתי את את הפרצוף שלו, הוא היה נראה המום ומבולבל ולממש רגע גם עצוב, אני בטח סתם דמיינתי את זה. מיהרתי לצאת מהמיטה שלו, עליתי למיטה שלי שמתי את הראש על הכרית ואת השמיכה מעלי ונסיתי להירדם, אני מקווה שאני יצליח.
---
בוקר. לא הצלחתי.
---------------
נראלי אני יעלה את הפרק הבא עוד שבועיים פלוס מינוס אבל אני מקווה ששבוע הבא :)
וממש תודה לכל מי שקורא ומצביע💖
YOU ARE READING
SHARING A BUNK BED || larry au
Fanfictionלואי והארי מכירים במחנה קיץ. עם הרבה נפילות, כירבולים ואולי גם קצת סיבוכים, יכול להיות שהם התאהבו? 《《 אני מקווה שזה טוב (?) 》》 #1 summer #1 one #4 louistomlinson #1 לאריסטיילנסון #10 larry #12 larrystylinson
