טאהיונג וג'אנגקוק היו פעם חברים, אבל בגלל עזיבתו של ג'אנגקוק לבוסאן החברות שלהם לא נשמרת ואחרי 10 שנים בטיול שנתי לבוסאן טאהיונג פוגש אותו שוב, אבל לא הילד החייכן שפעם היה אלה ילד שלובש שחור ושומע רוק. כשכל הבנות בשנה האחרונה מתאהבות בו הנער שם לב ר...
Ops! Esta imagem não segue as nossas directrizes de conteúdo. Para continuares a publicar, por favor, remova-a ou carrega uma imagem diferente.
מאז שכבת הבוגרים חזרו לבית הספר השמועות התפשטו כמו אש בשדה קוצים על כמה מהנערים שיצאו, וטאהיונג הרגיש לא כל כך בנוח לכמות המבטים שנעצו בו במסדרונות כשהלך לכיתה שלו בכל בוקר, הוא רצה לקבור את עצמו, התדמי שלו ממש השתנתה בבוסאן, הוא לא לבש כל יום את המשקפיים והתחיל לדאוג לנראות השיער שלו, הוא נא נראה הנער החנון בלי החברים, היו לו חברים, פשוט מעט, אלא נער יפה ופופולארי, מה שהוא לא באמת היה, אבל נתן לאנשים לחשוב.
כשהיה מתעורר בבוקר הוא ידע שכמו כל יום אנשים יבהו, עד שזה כבר לא היה מביך, הייתה לו מודעות עצמית מאוד גבוה, ואל תשאלו אפילו מאיפה הוא קיבל אותה! אבל גם הביטחון שלו עלה והוא היה יותר חברותי, וגרם למורים להיות גאים בו על השינוי, הציונים שלו נשארו מעולים ובראש הכיתה, אבל מההתנהגות החדשה, בונוס בתעודה היה נראה קרוב יותר מהצפוי.
טאהיונג כשלא היה בבית הספר היה יושב בחדר שלו ומסיים שיעורי בית עד שקיבל הצפה של הודעות מחבר ילדותו מבוסאן. טאהיונג הרגיש יותר קרוב אל הנער בכל יום ויום שעובר. הוא אהב לקבל את ההודעות ואהב לשלוח אותם, זה גרם לגופו להפיץ חום והוא נהיה גם יותר חייכן.
כל פעם שדאיון שאלה אותו למה הוא מחייך לטלפון שלו כל כך הרבה הוא היה קם והולך מסתיר את הצג של המסך בחזו, היא הייתה רודפת אחריו ברחבי הבית רק כדי לראות למי הוא כותב, והייתה מפסיקה כשג'ין היה מתערב, אומר לה שלטאהיונג יש את הזכות לפרטיות, טאהיונג נשבע שהוא שמע את ג'ין מדבר עם דאיון על זה מה שקורה כשמתאהבים במשהו, אך הוא הכחיש זאת.
גם כשביקר בבית הקפה של ג'ימין, הוא היה מנסה להגיע בימים בהם מינהיוק לא עבד רק כדי שלא יהיה מביך מדי, ג'ימין היה שואל אותו עם הוא עדיין מדבר עם אחיינו וטאהיונג היה מהנהן ואומר שהם מתכננים את הביקור של ג'אנגקוק בסאול כדי שיוכל לבלות עם המשפחה שלו ואיתו.
בבוקר הגעתו של הנער שחור השיער לטאהיונג היה בית ספר, היום האחרון לפני חופשת החורף ויום פתוח במכללת סאול, לשם הוא וג'ין תכננו ללכת לסיור בקמפוסים וההסברים על האוניברסיטה, אחת מהבחירות של טאהיונג ללימודי הרפואה שלו. הוא קם בבוקר ושם את המכנסיים המחויטים של בית הספר, חולצת צווארון וסוודר חם, הוא לקח את המעיל הרגיל שלו, הוא שם עדשות באותו יום וסידר את השיער, הוא תכנן לצבוע את השיער לאפור כמו שאמרו לו, עם זה שהשיער שלו היה נראה בהיר עם האור החורפי.
