Yours Truly, Louis - larry stylinson translated

you make me frisky .13

הארי

בהיתי בלואי כאילו הוא היה איזושהי יצירת מופת מה שלהגנתי, הוא היה. הוא הסמיק והביט למטה על רגליו, או על חיקו, כן, לגמרי על חיקו, נופפתי, "היי".

הוא הסתכל למעלה, בוחן אותי מקרוב," היי," הוא לחש, בקושי אפשר לשמוע אותו.

גיחכתי, " חבר, ראיתי אותך רק לפני שלוש שעות, למה אתה כל כך מובך?"

לואי גלגל את עיניו כאילו זה הדבר הכי טיפשי שיכולתי להגיד. הילד הזה, אני נשבע, היצור הכי חצוף עלי אדמות. " אולי בגלל שאתה הפאקינג איידול שלי," הוא לעג, במהירות קובר את ראשו בידיו לאחר האמירה הזו. "מצטער." זה יצא מעומעם מידיו.

"אני יודע, אני די מדהים." מתחתי את ידיי למעלה.

הוא הביט בי בריכוז, רק, שהוא לא הסתכל עליי, רק מסביבי אני מניח, " אתה במלון?" הוא שאל.

הנהנתי, " יאפ, נייל רצה להישאר ללילה בדונקסטר כדי שנוכל להגיע למאפייה הפופולרית מחר."

לואי גיחך, " המאפים די טובים שם."

"נקווה."

הוא לעס את שפתו, מבט מהורהר על פניו, גבו מקומטת, " היי, למה אתה- " הוא עצר את עצמו, מנער את ראשו ונרתע.

" לא, לא, מה?" לחצתי.

" למה אתה, אה, מפלרטט איתי?" הוא נחנק בחלק האחרון, משתעל.

עיניי נפערו, אבל רק לשנייה, ואז כחכחתי בגרוני באי נוחות. אני יכול לסמוך על לואי? בטח לא. אני רוצה הזדמנות איתו? לעזאזל כן. "כן, אמ, אני בי, אף אחד אחר לא יודע את זה" פלטתי, טוב, אין דרך חזרה עכשיו.

הוא פלט צעקת הפתעה, והבטתי בו. הוא ניער את ראשו, מסמיק ומזדקף, משפר את יציבותו.

"זה אומר ש-" הוא התחיל, וקטעתי אותו.

"זה אומר שאני חושב שיש לך תחת הורס? כן, זה כן." סיימתי בשבילו, חיוך גאה על שפתיי.

הוא נשך את שפתו , מנסה להסתיר את חיוכו ונכשל.

"אתה יודע לואי, קראתי חלק מהפאנפיקים שלך," המשכתי, משחק עם הקצה של החולצה שלי.

הוא השתעל, "ב .. באמת?"

הנהנתי, בכוונה מרים את החולצה שלי כדי 'לגרד', יותר בשביל לכווץ את השרירים שלי, בתקווה לעורר אותו. " כן, קראתי," אישרתי. "ולא יכולתי שלא לתהות מה היה קורה אם אחד מהם היה מתגשם."

יכולתי לשמוע את נשימתו המהירה, מביט על חיקו כל כמה שניות, זז באי נוחות על המיטה. כמובן, הייתי באותו מצב, אבל במקום זה, לקחתי סיכון, והחלקתי את ידי מתחת, נוגע בעצמי דרך הבוקסר שלי. הזין שלי היה כנגד הרגל שלי.

הוספתי עוד לחץ, מביט בלואי, אם הוא היה שם לב לזרוע הזזה שלי, הוא היה חושב שמשהו קורה, לא שאני לא רוצה שהוא יחשוב ככה. "מ...מה אתה עושה, הארי" שפתו התחתונה של לואי רעדה, עיניו מלאות בתשוקה וטירוף.

גנחתי בתגובה, נותן ללסת שלי לגעת ליד צווארי, כשהתנשפויות רועדות עזבו את פי, ידי המשיכה לענג את עצמי עד שהייתי קשה לגמרי. ואז, זה נהיה בלתי נסבל, החלקתי את ידי מתחת לבוקסר שלי.

לואי הביט בי בריכוז, ולקחתי את ההזדמנות לשחק איתו קצת. "למה אתה בוהה בי? קצת.." השתנקתי כשליטפתי את כל האורך שלי, "קריפי, אתה לא חושב?"

לחייו של לואי נהיו סמוקות בפעם החמישית, לפני שידו נעלמה מהמסך. צפיתי בו נרתע, מה שאני מניח שאומר שהוא נוגע בעצמו עכשיו, המחשבה לבד הייתה מספיקה לשלוח אותי לקצה. גמרתי בבוקסר שלי, כשגל של הנאה התפרץ בתוך גופי. העפעפיים שלי נפתחו, כשהבהונות שלי התכווצו בגרביים שלי.

ראיתי את ידו של לואי זזה מהר יותר, לפני שהוא במהירות משך את ידו מחוץ לבוקסר שלו, ראשו פגע במשהו לידו, מה שאני מניח שהיה הדלת.

הוא מלמל, "פאק."

המסך נהיה ריק.

מה לעזאזל, הוא ראה אותי גומר ואני לא אזכה לראות אותו, זה בולשיט.

לקחתי את הטלפון שלי שהיה לצידי, הולך לכיוון הארון שלי ותופס בוקסר, מוריד את הבוקסר הקודם ושם את הנקי, ואז מסמס ללואי.

ל:לואי

לאן הלכת?

מ:לואי

השותפה שלי וחברה שלה באו , לא ידעתי שהן באות , סליחה :/

-

גנחתי, זורק את ראשי לאחור, מעולה, מה לעזאזל אני אמור לעשות עכשיו? נהנתי מעצמי, ואז פאקינג טינה הרסה הכל. טינה. השם שלה עיצבן אותי ואין לי מושג למה. רק מלחשוב שללואי יש בנות בבית- דירה עכשיו, זה מתסכל, כולן בטח מזילות עליו ריר, והוא בטח יישכח שאני קיים, אולי הוא יבין שהוא אוהב בנות ויימצא לעצמו חברה נחמדה.

פאק. הארי, אתה יותר מדי מגזים. זו בעיה, בטוח, אני פשוט לא אפסיק עד שאני אקבל את מה שאני רוצה, שזה לואי טומלינסון. אז, לצערו, אני הולך להשיג אותו, והוא הולך להיות שלי, אין לו בכלל ברירה.

הסתכלתי על הדלת שלי, מתלבט אם כדאי או לא כדאי להתקשר לאחד הבנים. תפסתי את הטלפון שלי, פותח בהודעות עם לואי. הוא לא עונה כבר עשר דקות, הוא בטח מתנשק עם אחת הפרחות עכשיו. עיניי נפלו, ובמהירות התחלתי לכתוב לו.

ל:לואי

הולידיי אין, חדר 243, תהיה כאן תוך עשר דקות. אני מת לראות אותך שוב!

-

מ:לואי

אממ, בסדר. בטח, אני מתכוון, כן, כן! אוקיי

-

ל:לואי

אז נתראה, נשיקות :)

חייכתי לעצמי, לא יכול לחכות לראות את מר טומלינסון .

***