פרק ~12~ רגע של משבר

2.1K 135 7
                                    


"I love the sound you make when you STFU"

״מה יש ?״ דילן מביט בי ומבט מבולבל על פניו.
קווין קם יחד איתי, ״ואו שיט!״ אמר ״שכחתי אני חייב לטוס !״ דילן הביט בו ואז בי.
״כריס אתה חייב לבוא מזל שהזכרת לי!״
״על מה מדובר ?״ דילן נאנח קם יחד איתנו.
״כריס רוצה שאני אעזור לו זה הכול פשוט מזל שנזכרת!״ קווין הצביע לעברי.
זה הכי טוב שלו מה הוא מפגר ?
״אע ?״ על דילן הייתה הבעה מוזרה כאילו ששנינו צמד מפגרים.
״אנחנו טסים !״ קווין תפס את ידי וגרר אותי יחד איתו.

״אתה מפגר !״ צעקתי ששנינו היינו לבדנו.
״מה? זה מה שעלה לי לראש.. ולמה לעזאזל אמרת את זה בכלל ? עצור !״ עשה עם ידו מחקה אותי ביובש.
״אתה זה המפגר כאן..״ הצביע עלי.
״לעזאזל.. ״ פלטתי מפי.
״אחי אתה צריך לספר לו״ הניח את ידו על כתפי.

חזרתי לכיוון המגרש ושמעתי בכי.
קלואי ? זה הבכי של קלואי ?
נכנסתי אל שירותי הבנות מציץ ורואה אותה על רצפת השירותים בוכה.
״קלוא ?״ פתחתי את הדלת והיא הרימה את עיניה אלי מנגבת אותם בידה.
״אני בסדר״ , קמה ממקומה במהירות.
״את בטוחה ? מה קרה ? משהו פגע בך?״ אספתי אותה לחיבוק.
״אני בסדר הכל בסדר..״ נאנחה על כתפי.
״את בטוחה ?״
״כן זה שום דבר .. ״ בלעה את רוקה רגועה יותר.

״מה זה היה היום ?״ דילן שאל ששנינו ישבנו אחד מול השני בספרייה בביתי.
בלעתי את רוקי קם מהספה שהייתי שרוע עליה. ״די תקשיב אני צריך לספר לך משהו״ נעצתי את עיניי בו.
״אני יודע״ השפיל את מבטו.
״אתה יודע ?״ שאלתי מופתע.
״כן אתה פשוט רוצה שאני לא אפגע במייקל.״
״רגע..?״
״לא, אני מבין אין לך שכל ואתה תמיד שוכח מאוד מהר שהוא דפק את שנינו כאן הצביע עלי ועליו , אבל אני מבין אותך אז אני ירד מזה..״ נאנח.
הבטתי בו המום.
״זה מה שרצית לומר ? כן ?״ שאל עם הרמת גבה. שראה שלא הגבתי.
״אממ כן, אני מניח ..״ בלגנתי את שיערי מרגיש כאילו את הראש שלי אני מבלגן.
מתחרט על המילים שיוצאות לי מהפה.

״ומה הסיפר עם קווין ?״ נשען על הספה מביט בי בבילבול בזמן האחרון שניכם צמודים. ״מה שניכם זוממים?״
״שום דבר..״
״שקרן , בזמן האחרון אתה רק משקר לי״ הצביע עלי.
״אני לא ..״
״אתה כן אני מכיר אותך אחי, ואתה משקר לי בדיוק עכשיו! אבל״ הצביע עם ידו אליי. ״אני גם יודע שתישבר בקרוב אז אני מחכה לך.״
הייתי אמור להישבר עכשיו ולספר לו הכל אבל .. זה פשוט לא יוצא לי מהפה.
״היי אתם באים לאכול זולה הכינה אוכל ?״ ליז סימסה לי.
שנינו ירדנו למטה והתיישבנו בשולחן הגדול מול לין וליז שכבר אוכלות.
״היי לין״ דילן התיישב וקרץ לה מוזג לעצמו קצת מים.
״ולמה אתה קורץ לי ?״ לין נעצה בו מבט מצביעה עליו עם סכינה.
״למה ? האם מפריע לך שקרצתי לך ? את שונאת אותי ?״ החזיר לה ופלטתי מפי גיחוך.
ליז רק הרימה גבה.
״תודי שאת פשוט שונאת את הכיתה שלנו וזהו.״
״אני מכירה אותך שנים דילן ... ״ אמרה מגלגלת עיניים וממשיכה לאכול מנסה להתעלם ממנו.
״אז מה , כנראה למדת לתעב גם אותי״ חייך מעצבן אותה יותר.
״אני לא שונאת אף אחד.. ״ מלמלה.
כיווצתי את עיניי אליה ,
״אז למה את שונאת את קלואי כל כך ?״ שאלתי.
היא נחנקה מעט מהאוכל ״מה ? אני לא !״
״את בסדר ?״ ליז נגעה בכתפה מבוהלת מעט. הבטתי אל דילן ושנינו התפרצנו מצחוק.
״שניכם חזירים!״ היא הניחה את הסכום שהיה בידה וקמה מהשולחן בכעס.
״היי מה יש לך ?״ הרמתי גבה וליז נעצה בי מבט כועס.
״מה ? אשמתי שהיא בכיינית, סתם צחקנו ..״ אמרתי ,דילן הנהן והרים ידיים לאוויר.
״אחי ממתי היא כזאת רגישה ?״ שאל מביט בי.
״היא לא , לין לא ..״ ליז הביטה לאחור בחשדנות.
״מי זאת קלואי ? קלואי אצלכם בכיתה ?״ ליז שאלה.
״קלואי ?״ שאלתי בבלבול.
כן אך שהזכרת אותה היא התפרצה ככה ..
״אני רק יודע ששתיהן שונאות אחת את השניה״ דילן אמר.

I choose youWhere stories live. Discover now