פרק ~24~ עדיין

1.4K 125 26
                                    


"life allways offers you a second chance.
it's called tomorrow."


״רגע רגע! חכה שנייה!״ הגנתי על עצמי עם ידיי בזמן שאחד הבחורים הוציא אותי מהרכב בכוח. ״פאק !״ פלטתי כמעט מועד.
״קדימה כבר תתקדם ליער!״ קרא בכעס דוחף אותי מאחור.
לעזאזל באלי לפרק לו את הצורה אך הוא ענק וגדול ממני אין לי סיכוי.
״קדימה ילד !״ קרא בקול מנופף בסכין מולי באיום.
שיט שיט.. הלב שלי פועם במהירות.
״בבקשה אל תפגע בי..״ פלטתי משפתיי מתקדם לאחור לא מביט בכלל לאן.
״כבר אמרתי לך כל זה לא אישי״ אמר ונראה משועמם כאילו הולך ורוצח נערים ביום יום.
״בבקשה אני לא עשיתי כלום !״ קראתי בכעס, מעיז לדחוף אותו בכוח וגורם לו למעוד אך הוא תפס בי בעוצמה.
אני מרגיש כמו שלגיה מתחנן בפני הצייד שלא יקח את ליבי.

״עצור כאן !״ פלט בכעס.
״בבקשה...״ התחננתי בולע את רוקי בלי נשימה.
״אני לא אברח אני מבטיח רק אל תפגע בי.״ לחשתי ודמעות זלגו מעיניי. חתיכת בן זונה מסריח התחשק לי לצעוק.
עצמתי את עיניי מרגיש שהוא מתקרב אליי. מרגיש את הסכין ננעצת בבטני שוב ושוב. שהרפה הוא דחף אותי על האדמה.
פקחתי את עיניי מתייפח רואה את נעליו מטושטשות והוא נעלם.
התחלתי להתנשם במהירות שוב ושוב עיניי לא מצליחות להיפתח.

אני פשוט שוכב, אני לא יודע כבר כמה זמן אולי עשר דקות או אולי כמה שעות ?
פקחתי את עיניי וגופי התעורר בבאת אחת.
בטני צרבה בכאב. מעולם לא הרגשתי כזה כאב בחילה עלתה בגרוני.
הנחתי את ידי על הפצע מרגיש את רטיבות הדם הסמיך.
״שיט...״ סיננתי משפתיי וכל גופי רועד הבטתי על ידי הרטובה מדם.
זה כואב הטחתי את ראשי באדמה שוב ושוב.
מתעצבן על העולם.

I choose youWhere stories live. Discover now