להקה וקליע

פרולוג

הריח הריקני והחנוק של העשן אשר ריחף וגעש לו על פני הבמה העצומה נכנס ויצא מפי חליפין, כמו ילד שגילה לראשונה את המגלשה והוא יוצא ונכנס ומתלהב ממנה כל פעם מחדש.

התלהבות מלווה בחיוך מתוק, עיניים בורקות ומחיאות כפיים דביקות, אחרת לגמרי מהתלהבות כמו זו של המעריצים, אשר שאגו עד שקולם הצטרד ושרקו עד שנגמר האוויר וצעקו איתנו את מילות השיר בפראות כזו שאילצה את שמעון לעלות לנו כל פעם את הווליום כדי שנישמע.

הרגשתי כאילו קפצתי לתוך המדורה של ל"ג בעומר למרות המזגנים המפלצתיים שנשפו אוויר סוג שש עשרה מעלות במאמץ ראוי להערכה.

בעודי מחזיק במיקרופון המתכתי בידי, אני צועד על רחבי הבמה מניף את אגרופי המנצח והמודה לעומת אלפי ידיים בלי פנים המנופפות לי מלמטה, רובן אוחזות בטלפונים מאירים אשר יוצרים שורות על גבי שורות של אורות קטנים, גחליליות.

'מהסוג הטוב.' חיוך קטן מרחף על שפתיי, חיוך קטן שנועד להסוות את הלחץ בו הייתי שרוי, הלב שלי פעם בחוזקה ובמהירות וזה לא היה בגלל ההתרגשות.

לא, זה היה בגלל משהו אחר בתכלית, משהו רע.

בעוד פי מפיק צלילים ומילים אשר מספקות את הסחורה לבעלי הידיים וגורמות להם לקפץ מעלה מטה בהתלהבות, עיניי מנסות לחדור מעבר לעשן המתעתע והסמיך באי שקט.

למרות, שאני יודע שזה חסר כל סיכוי.

אני לא אצליח לראות את מי שאני רוצה לראות.

חשוך מדי.

תוך כדי הליכתי על הבמה כשכל תשומת ליבי וחושיי נתונות לאנשים בקהל בלבד אני כמעט ונתקל בו, אור לבן מאיר עליו ומדמה לו מראה של מלאך, שיערו הארוך מסתיר את פניו ממני אבל נדמה לי שהוא בוכה.

'בצדק.' אני טופח על שכמו, משהה מעט את ידי על כתפו לוחץ אותה בחיזוק, 'חיכינו לרגע הזה כל כך הרבה. והוא הכי.'

הוא משיב לי לחיצה בעודו ממשיך לשיר בקול שבור ורועד שאיכשהו שיפר את הביצוע פי כמה, אין על הקול שלו.

'אני צריך לשמור שימשיך לשיר.'

ממנו אני מעביר את המבט על הננסון שלפנינו, תחת האור הצהוב והעליז הבלורית השחורה שלו מתנועעת בקצב אחיד עם ידו המרקדת על קלידי הגיטרה החשמלית אשר הרעידה את כל האולם, לא יכולתי לראות את הבעת הפנים שלו, אבל הוא בטח עטה את הבעת הריכוז שאימץ לעצמו אשר לא מזמן החליפה את החיוך שובה הלב הרגיל שלו.

'אני צריך לשמור לו על הסיבות לחיוכים.'

אני מחזיר את מבטי אל הקהל, ממשיך עם מילות השיר שכבר מתחרזות לי בחלומות, מעביר מבט על הידיים האלה, הארוכות, שבעזרת העשן והאורות המרצדים נראות כאילו הן מרחפות באוויר, מזכירות קצת את אלה הירוקות המופיעות בסרט הרקולס של דיסני כשהוא מנסה להציל את אהובתו מהבריכה של האדס.