אוקי אז קודם כל התמונה למעלה זה לא איך שאינג'ל נירא, ציירתי אותו אז אני הרא אותו בקרוב, אבל זה לא הוא. ולמקרא ששכחתם, אינג'ל הוא אך של אלכס. תאנו
אלכס קבע עם ליקארוס וקאל שהם יבואו ללמוד אצלו באותו היום. הם כבר כמעט גמרו את הפרויקט והם היו צריכים להגיש אותו עוד יומיים. זה היה הפעם הראשונה שהם אגיעו אל ביתו. לא היה לו כוח ללכת כל הזמן לבית של קאל, זה היה די רחוק וזה אציק לו. הם הלכו פעם אחת לביתו של ליקארוס כי אלכס התעקש שליקארוס פשוט מסתיר משהו אבל הסתבר שהם באמת היו מאמצע לפרוק. ובנוסף לכל זה הסתבר לאלכס שהמאמנת שהתאמנה עם אחיו והמנה אותו גם הייתה לא פחות ולא יותר מאחותו של ליקארוס. עכשיו היה לו לפחות מושג איך הוא כל כך חזק. אבל אלכס אעדיף לא לחזור לשם יותר. במיוחד אחרי שהוא ראה את אמו של ליקארוס. היא באמת הייתה האישה שהוא חשב שהייתה אמו של ליקארוס. אבל היא גם הייתה מפחידה. היא בחנה אותו כל הזמן ונראתה עצובה.
אלכס חנה את הרכב. הפעם הוא לא נתן לליקארוס לשבת לידו, אבל זה לא עצר את ליקארוס מלעלות ולהוריד את החלונות כל הזמן עד שאלכס פשוט עשה נעילת ילדים. הוא אחליט שאם הילדים שלו יתנהגו כמו ליקארוס הוא יתאבד. אלכס יצא מהרכב ואחריו יצאו קאל וליקארוס. "יאללה בואו" אמר אלכס ואלך לביתו. אינג'ל היה שם. הוא נשען על הגדר ועשן ללא חולצה. אינג'ל ראה אותם נכנסים ובזמן שהשלושה נכנסו הוא בכן את קאל וליקארוס. "זה אך שלי" אסביר אלכס לפני שהשניים שאלו שאלות. קאל פשוט הנהן ונכנס לבית בזמן שליקארוס חייך חיוך ענק לכיוון אינג'ל והושיט את ידו כדי ללחוץ את ידו של אינג'ל. "נאים מאוד! אני ליקארוס" אמר ליקארוס בחיוך. אינג'ל ארים גבה בהפתעה ולבסוף לחץ את ידו של ליקארוס. "איך קוראים לך?" שאל אלכס. "לא עניינך" אמר אינג'ל וחזר לעשן. "אוקי, ביי!" אמר ליקארוס ונכנס לבית. אלכס גלגל את עיניו ונכנס אחרי ליקארוס לבית.
"החדר שלי בקומה למעלה, בואו" אמר אלכס והוביל את השניים לחדרו. חדרו של אלכס היה שונה מאוד מחדרו של קאל או של ליקארוס. לקאל היה חדר מסודר יחסית. לליקארוס היה חדר מסודר אבל מלא בכל מיני דברים מוזרים ונירא כאילו הוא יצא מהמאה ה-14 או משהו כזה. הכל היה עתיק. וגם היו בו הרבה ארגזים שלא נפרקו עדיין. אלכס שעל את עצמו מה יש שם במיוחד כשהוא ראה משהו שנירא כמו גולגולת ענקית בתוך אחד הארגזים.
אבל החדש של אלכס היה שונה. הוא בדרך כלל לא היה כל כך מסודר אבל הוא סידר אותו באותו הבוקר. החדר של אלכס היה גדול. במקור החדר היה שתי חדרים אבל בגלל שאין להם אורחים או קרובי משפחה אלכס ואמו, כשהיא עוד הייתה חיה, החליטו להוריד את הקיר המפריד בין שתי החדרים וליצור חדר אחד גדול ונוח. כשאלכס היה קטן החדר היה מלא במשחקים אבל עכשיו הוא היה יותר ריק. בקצה אחד של החדר היה את המיטה שלו. היא הייתה ממש גדולה. אבל אלכס ישן לרוב על הספה ליד הפלייסטיישן. זה היה בצד השני של החדר, אלכס היה פשוט מבלא את הזמן על הפלייסטיישן ונירדם שם, לא היה לו יותר מידי מה לעשות חוץ מלהתאמן ולשחק. לרוב הוא לא עשה שיעורי בית. לא בגלל שהוא לא יכל אלה בגלל שהוא לא רצה. לא רחוק מהמיטה היה לו שולחן כתיבה ומחשב ללימודים. המקום לא היה בשימוש בכלל עד כדי כך שהשולחן אתחיל לעלות אבק. ליד העמדה של הפלייסטיישן היה שתי דלתות. אחת לשרוטים ולמקלחת. והשנייה לחדר ארונות בגודל סביר. אלכס לא נהג לקפל את הבגדים שלו או לכבס אותם יותר מידי. הוא היה פשוט לוקח את הבגד שהכי פחות אסריח ולבש אותו. הוא היה עושה כביסה אחת לחודש כי אחיו אכריח אותו. בדרך כלל הוא היה פשוט זורק את הבגדים על הרצפה. ולכן בגלל שהוא רצה לסדר את החדר באותו הבוקר הוא אחר ללימודים. הוא פשוט דחס את כל הבגדים לחדר ארונות וגם זה לקח לו הרבה זמן.
השלושה המשיכו את הפרויקט למשך משהו כמו שעה עד שאחיו של אלכס נכנס לחדר. "הי!" אמר ליקארוס ביתר התרגשות וחיוך דבילי על הפנים. אינג'ל פשוט ארים גבה ופנה אל אלכס. "רוצה פיצה?" שאל זה. "כן, אתם רוצים פיצה?" שאל אלכס את חבריו. קאל פשות משך בקטפו ואילו ליקארוס הנהן בהתרגשות. "אפשר עם תוספות?" שאל זה בציפייה. אינג'ל בכן את ליקארוס לשנייה ולבסוף אמר כן. ברגע שאינג'ל אמר את זה ליקארוס אתחיל להסביר בהרחבה איזה תוספות הוא רוצה ולמה. הסיבה היחידה שאלכס לא עצר את ליקארוס מלדבר היה בגלל שהוא רצה לראות את תגובתו של אינג'ל. "תשכח מזה אין תוספות!" אמר אינג'ל בזעם. "אה..." ליקארוס נירא מבואס לגמרי. אפילו אלכס אתחיל להרגיש קצת רחמים כלפיו. אינג'ל גלגל את עיניו. "בסדר שיהיה תוספות. אז זיתים, פטריות, תוספת גבינה ועגבניות?" שאל אינג'ל לבסוף. "וחצילים! יש לזה טעם טוב זה גורם ללשון שלך להרגיש..." אינג'ל עצר את ליקארוס במהירות "הבנתי, הבנתי. אתה אוהב חצילים" אמר אינג'ל. "אלכס, אני צריך את העזרה שלך בוא לפה לרגע" אמר אינג'ל מיד אחר כך. אלכס אמר לקאל וליקארוס שהוא יחזור עוד קצת זמן ואלך אחרי אחיו.
"תגיד הילד הזה משוגע או משהו?!" דרש אינג'ל לדעת ברגע שהשניים הגיעו למטבח בקומה התחתונה. "נירא לי" אמר אלכס בגיחוך. אינג'ל נאנח. "זה מה שרצית לשאול אותי?" שאל אלכס בבלבול. "אה נכון. רציתי לדעת אם תרצה שאני אעשה כאילו יש קצר בחשמל כדי שתוכל להתחיל עם הקאל הזה" אמר אינג'ל. אלכס היה מופתע. "לא!" אמר אלכס בזעם. אינג'ל משך קטפו והתקשר לפיצה. "כן, אני רוצה להזמין שלוש מגשי פיצה אחד עם זיתים, פטריות, תוספת גבינה ו...מה הוא ביקש?" שאל אינג'ל. "עגבניות וחצילים" אמר אלכס. אינג'ל חזר על מילותיו של אלכס. "מה זאת אומרת איך לעשים את התוספות?" שאל אינג'ל במין בלבול ולבסוף עלה לו חיוך זדוני על הפנים. "שים הכל ביחד" אמר אינג'ל לבסוף, נתן לחנות את הכתובת וניתק. אלכס צחק. "טוב תחזור ללמוד, אני אביא את הפיצה כשהיא תגיע" אמר אינג'ל. אלכס חייך ואלך חזרה לחדר.
אחרי שהשלושה המשיכו בעבודה עוד משהו כמו חצי שעה אינג'ל נכנס לחדר עם שלוש מגשי פיצה בידיו. "הנה, עגבניות, זיתים, פטריות, חצילים ותוספת גבינה" אמר אינג'ל ואגיש את המגש אל ליקארוס. ליקארוס פתח את המגש בהתרגשות בזמן שאינג'ל ואלכס חיכו לראות את התגובה של ליקארוס כאשר הוא ירא את המגש. "יש! הם בדרך כלל שמים כל תוספת בנפרד! הפעם הם ידעו לשים את זה נכון והכל ביחד!" אמר ליקארוס בהתרגשות ולקח חתיכת פיצה. אינג'ל נירא מופתה וכך גם אלכס. ליקארוס הושיט לאינג'ל חתיכת פיצה. "באו, תוכל איתנו. אנכנו עושים הפסקה בכל מקרא" אמר זה בחיוך. אינג'ל ארים גבה. "זה טעים" אוסיף ליקארוס כאשר הוא ראה שאינג'ל לא לוקח את הפיצה. "לא תודה" אמר אינג'ל לבסוף ויצא מהחדר. "נרד למטבח, אני לא רוצה שיהיה לי פיצה על כל הרצפה" אמר אלכס והוביל את כל החבורה למטבח.
ברגע שכולם התיישבו על יד השולחן אלכס ניגש אל אחיו. "רוצה שאני אעשה קצר כדי שתוכל להתחיל אתו?" שאל זה בגיחוך. אינג'ל פשות חבט בראשו של אלכס וסימן לו לחזור לשולחן.
אוקי!! מכווה שנהניתם. אם יש לכם הארות אני מקבלת בשמחה. אני מקווה שנהניתם כי אני יודעת שאני נהניתי מאוד חח.
VOUS LISEZ
מי שפחדתי להיות
Fantasyקאל הוא ילד אשר נולד עם יכולת משונה. לשנות את צורת גופו. ליצור עצמות נוספות ואף לאחסיר. לקאל אין לא אימא ולא אבא. הוא חי עם משפחתו החורגת והטובת לב כשהוא מסתיר מן העולם כולו את יכולתו. עד שהוא פוגש את ליקארוס באחד מטיולי בית הספר. ליקארוס הוא נער בע...
