פרק 13

89 12 7
                                    

"קדימה, אם נלך מהר אולי עוד נספיק להגיע אליה לפני רדת הלילה!" קראה כרמן, והבנות החלו לצעוד במשנה מרץ לעבר הטירה, מתעלמות לשם שינוי מהקור חודר העצמות שבימים האחרונים התרגלו לחוש בקביעות.

הטירה נראתה די קטנה מרחוק, אך ככל שהתקרבו אליה החלו להבחין בפרטים שמרחוק לא הצליחו לראות; הטירה נראתה עתיקה מאוד, ואולי זה היה רק הדמיון שלהן - גם מעט מאיימת. כאילו חומותיה הענקיים מחביאים מאחוריהם משהו.

"מה אם היא נטושה?" העלתה קרוליין את ההשערה שכולן הירהרו בה בליבן. הבנות לא השיבו, רק התפללו ללא מילים שהיא טועה. לאחר שצעדו כמעט שישה קילומטרים מבלי לנוח אף רגע, החליטו לעצור מעט ולאזור כוחות לפני שימשיכו.

"אני רעבה," לחשה ג'וליאן בחולשה, ביטנה משמיעה גרגור חזק. קרוליין השיבה לה מבט עצוב וליטפה את ראשה בעדינות, נדה בראשה בחוסר ישע.

היה נדמה לה שג'וליאן איבדה מעט מהמרדנות וההתרסה שהיו לה בתחילת המסע בעקבות ההרפתקאות הקשות שעברו עליהן. היא לא ידעה אם לשמוח או לבכות על כך.

אליסון, שרגליה כאבו מהצעדה הממושכת, השעינה את ראשה הדואב על אבן שנחה לצידה ועצמה את עיניה בעייפות ותשישות; שיערה שבדרך כלל היה בצבע בלונדיני נראה כמעט שחור מרוב שכבות טינופת ולכלוך.

 כעבור כמה שניות היא פקחה את עיניה בפתאומיות וזקפה את ראשה. היה נדמה לה שחשה שינוי חד באוויר.

ואכן היא צדקה. הרוח, שנשבה בעוצמה בינונית עד עתה, התגברה.

אליסון הרימה את ראשה במהירות לעבר השמים, וראתה בחשש כיצד הם מתמלאים עננים שחורים ענקיים. היא זינקה על רגליה, עירנית לחלוטין. "אנחנו חייבות להמשיך לצעוד לכיוון הטירה ועכשיו!" היא זירזה את הבנות המבולבלות והחלה לרוץ כמעט בהיסטריה לכיוון המבנה הענקי.

"מה קרה???" כרמן השיגה אותה ונעצה בה עיניים חרדות.

"סופה מתקרבת. תביטי!" החוותה אליסון בידה לעבר השמים השחורים. "תרגישי איזו רוח חזקה נושבת! אני ממש מקווה שזו לא - "

היא לא הספיקה לסיים, ונעצרה בהפתעה; קריאת בהלה חדה פורצת ממנה.

ענף כבד וגדול נתלש מאחד העצים שעל פניהן חלפו, ונפל בחבטה; מפספס בסנטימטרים בודדים את רגליה של אליסון המפוחדת.

הרוח המשיכה להתגבר, וכעת עלים ואבק סמיך החלו להסתחרר באוויר ולחסום את טווח ראייתן של הבנות הרועדות מקור ומפחד.

"אני מקווה שזו לא סופת טורנדו!" קראה אליסון מעל שאגות הרוח, והבנות הגבירו את קצב ריצתן לכיוון הטירה בפאניקה שאחזה בקרביים שלהן כמו צבת.

כעת הרוח הייתה חזקה כל כך, שהבנות נאלצו להילחם בה על מנת להמשיך לרוץ, ולהחזיק ידיים בכדי לא להיגרר אחורנית. 

You've reached the end of published parts.

⏰ Last updated: Nov 12, 2012 ⏰

Add this story to your Library to get notified about new parts!

Hell is here/הגיהנום זה כאןWhere stories live. Discover now